1

בפני עתירה נגד ההחלטה שלא לאשר לעותר לצאת לחופשה.

נימוקי העתירה

·        המשיב נעתר לבקשת העותר לשלבו בסבב חופשות. העותר יצא לחופשה ראשונה, אולם בהתקרב מועד החופשה השנייה נמסר לו שיציאתו לחופשה אינה מאושרת, לאור התנגדות משטרת ישראל.

·        העותר טוען כי ההתנגדות של משטרת ישראל הינה סתמית וכללית ואיננה עומדת בדרישות הנימוק המחייבות החלטה מנהלית. ההחלטה היא בלתי סבירה ועל כן דינה להתבטל.

·        טענת אי הסבירות נכונה שבעתיים שעה שהעותר יצא לחופשה ראשונה ללא התנגדות מטעם משטרת ישראל.

העותר הינו אסיר פלילי, המרצה עונש מאסר של 3 שנים ו - 9 חודשים לאחר שהורשע בעבירות בנשק. זוהי כניסתו ה - 5 לכלא. מניין תקופת המאסר החל מיום 8/10/15. סיום ריצוי מלא של העונש - 7/7/19. מסווג לקטגוריה ב/1 - משטרה.

כתב התשובה

2

·        לעותר אושרה יציאה לחופשה ראשונה ביום 24/11/16.

·        ביום 14/12/16 נדונה בקשתו לצאת לחופשה נוספת. בקשתו נדחתה בשל התנגדות משטרת ישראל.

·        התנגדות משטרת ישראל נובעת מקיומו של מידע מודיעיני שלילי המעיד על המשך פעילות פלילית.

דיון

עבירות בנשק בהן הורשע העותר הינן עבירות המוגדרות כעבירות שמעצם טבען מצביעות על מסוכנות וסכנה לשלום הציבור.

עיינתי בחומר המודיעיני עליו נסמכה משטרת ישראל בהתנגדותה לחופשה, ידיעה מס' 16-0553-224,

מועד קבלת הידיעה, המהימנות הגבוהה, הערכיות הגבוהה ותוכן הידיעה, יש בהם כדי להצדיק את עמדת משטרת ישראל.

הקטגוריה ב/1 אליה מסווג העותר מחייבת קבלת עמדת משטרת ישראל. על פי הוראות הפקנ"צ יש לקבל את עמדת משטרת ישראל לפני קבלת החלטה לגבי כל חופשה. העובדה שלא היתה התנגדות לחופשה הראשונה, אין פירושה שעמדה זו מחייבת את הגורם המנהלי ואת משטרת ישראל מכאן ואילך. כל בקשה לחופשה נשקלת לגופה ובהתאם לנתונים שבפני הרשות המנהלית והרשות הממליצה נכון לאותו מועד .

המסוכנות הטמונה בעותר מחייבת זהירות רבה ומניעת הפריבילגיה של חופשה.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ז, 05 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.