1

 

 

 

1.         שתי עתירות שהדיון בהן אוחד.

            עת"א 41171-10-17 -עניינה החזרת הטיפול הפסיכולוגי לעותר.

            עת"א 41194-10-17 - במסגרתה מלין העותר כנגד החלטת המשיב להדיחו מהקבוצה

            הטיפולית הייעודית לעברייני מין ולהעבירו מכלא מעשיהו לכלא רימונים.

 

2.         במהלך הדיון הודיע ב"כ המשיב כי העותר קיבל את מבוקשו ב-עת"א 41171-10-17,

            לפיכך, הוריתי ב-21.3.18 על מחיקת העתירה.

 

3.         ההחלטה נושא פסק דין זה מתייחסת ל-עת"א 41194-10-17.

2

 

4.         העותר נידון למאסר של 13 שנים בגין הרשעתו בעבירות מין.

            העותר נושא מאסרו מיוני 2007. תום מאסרו יוני 2020.

            מסווג בקטגוריה א'(אלמ"ב, וג"ע).

            עובר להגשת העתירה שהה העותר בכלא מעשיהו ושולב בקבוצה ייעודית לעברייני מין.                      ב-4.9.17 הודח העותר מהטיפול היעודי וב-3.10.17 הועבר העותר לכלא רימונים.

 

5.         העותר טוען בעתירה כי ב-2.10.17 נלקח לועדת הדחה בבית הסוהר מעשיהו ונמסר

            לו שהתקבל מידע בעניינו לפיו צייר כתובת גרפיטי בחדר השירותים של החינוך

            ומידע נוסף לפיו הוא עומד מאחורי מכתבים אנונימיים שנשלחו לצוות.

            העותר טוען כי ביום למחרת הועבר לכלא רימונים מבלי שניתנה לו הזכות להגן על

            עצמו כנגד הטענות שנטענו כלפיו.

            נטען, כי בעקבות כך הופסק לו הטיפול הייעודי וביכולת שלו לזכות בשחרור

מוקדם. הוא עותר להחזרתו לכלא מעשיהו ולהחזרתו לטיפול הייעודי.

 

6.         המשיב מנגד לקבלת העתיר על שני חלקיה וסומך התנגדותו על החלטת ועדת העברות

            מחוזית מיום 2.10.17, במסגרתה הוחלט להעביר את העותר לכלא רימונים, זאת

            לאחר שהתקבל בעניינו מידע מודיעיני בדבר התנהגות שלילית ומאיימת באגף ולאחר

            שהודח במסגרת וועדת חריגים מהקבוצה הייעודית.(החלטה מיום 4.9.17)

 

7.         לכתב התשובה צורפו עמדת ר/ת טיפול של כלא מעשיהו (מיום 14.12.17), דו"ח

            סוציאלי (מיום 24.12.17), התייחסות של ד"ר אפשטיין (פסיכולוג שיקומי מומחה

            של שב"ס) וחוו"ד של משטרת ישראל.

 

8.         בדיון בפניי טען ב"כ העותר כי המסקנה של המשיב המטילה את האחריות לאירוע

            על העותר היא מסקנה מוטעית. לפיכך, ביקש לזמן את קצין המודיעין שיסביר אלו

            פעולות ננקטו כדי לאמת או להפריך את המידע שהתקבל ותיבדק אמינותו של מוסר

הידיעה. ב"כ העותר טען, כי מכלל המסמכים שהועברו לו, ההתרשמות מהעותר,

במהלך הטיפול, היתה ככלל חיובית והוא הודח לאחר שהשתתף בטיפול במשך כשנה.

עוד נטען, כי גם על פי המשיב, העותר לא עשה את הגרפיטי אלא אסיר אחר שמסר שהעותר שלח אותו.

 

9.         ב"כ המשיב הדגיש בטיעוניו כי המניעה להחזרתו של העותר לכלא מעשיהו ולהמשך טיפול

            היא לא רק בהיבט המודיעני. קיימת מניעה ,גם בהיבט הטיפולי, לאור כלל החומרים

3

שהתקבלו בעניינו, להותירו בקבוצה הטיפולית. ב"כ העותר הפנה לחוות הדעת של גורמי הטיפול.

בהסכמה הוצגו לעיוני פרטי המידע החסוי . כמו כן הוצג פרטיכל וועדת ההדחה מתאריך

2.10.17 . חוות הדעת נמסרה לב"כ העותר.

 

10.       עמדת הצוות הטיפולי במהלך הדיון בוועדת ההדחה מדברת בעד עצמה. האירועים האחרונים

            שנקשרו בשמו של העותר (הפרת סודיות מהקבוצה הייעודית והמכתבים האנונימיים בעלי

            תוכן בוטה ומאיים כלפי אנשי הסגל ) חייבו בדיקה מודיעינית בעניינו.

            לאור הרישום בפרטיכל "בימים האחרונים התקבל מידע מודיעיני כי האסיר ע ח

            הוא האחראי למכתבים האנונימים (ככל הנראה גם לכיתוב על הקיר במרכז החינוך)"

            החלטתי לזמן את קצין המודיעין לבהמ"ש.

 

11.       בישיבה ביום 14.3.18 שמעתי בדלתיים סגורות את עדותו של קצין המודיעין א פ.

            (העדות נרשמה בפרטיכל נפרד והוכנסה לכספת בהמ"ש).

            מטעמים ברורים לא ניתן לחשוף את פרטי העדות. קצין המודיעין הביא לידיעתי, הפעולות

            שביצע לבדיקת המידע ורמת מהימנותו של מוסר המידע. מהימנות גבוהה.

           

12.       דיון והכרעה

            כידוע, תפקידו של בהמ"ש הדן בעתירת אסיר אינו להחליף את שיקול דעתה של הרשות

            בשיקול דעתו ולכן אל לו להתערב בהחלטות המשיב, אלא במקרים חריגים בהם

            נחזה כי נפל פגם בשיקול הדעת המנהלי, כחוסר תום לב, שרירות, התעלמות משיקולים

            ראויים, או התבססות על שיקולים לא רלוונטים, שיש בהם כדי להצביע על חריגה קיצונית

            ממתחם הסבירות.

 

            לאחר ששמעתי את עדותו של קצין המודיעין, התרשמתי כי החלטת גורמי המשיב

לגבי מעורבותו לכאורה של העותר בהפרת הסודיות של הקבוצה הייעודית ושליחת

המכתבים האנונימיים לאנשי הסגל מבוססת על בדיקה מודיעינית מקצועית.

            מסקנת גורמי הטיפול ,כי לא ניתן מבחינה טיפולית, להשאירו בקבוצה

            הייעודית היא עמדה מקצועית ואין מקום להתערבות בהמ"ש. על פי גורמי הטיפול

            מדובר בעבירת משמעת חמורה והפרת חוזה טיפולי באופן בוטה ופוגעני.

            ההחלטה להעביר את העותר לכלא רימונים אינה מנותקת מההחלטה הנ"ל ומבוססת

            על מידע מודיעיני. ההשלכות לגבי המשך הטיפול, אין בהן כדי לשנות את נקודת האיזון.

 

4

            אוסיף למעלה מן הצורך, כי ההחלטה לגבי מקום שיבוצם של אסירים היא בשיקול

            הדעת המנהלי-אירגוני של שירות בתי הסוהר, ועל דרך הכלל, בהמ"ש לא יתערב

            בעניינים מסוג זה.

 

 

                        סיכומו של דבר, מצאתי החלטת הרשות סבירה .

                                    העתירה נדחית.

 

ניתן היום, י"א ניסן תשע"ח, 27 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.