1

נוכחים:

העותר ובא כוחו - עוה"ד ציון עמיר, אפרים דימרי וחובב דימרי

ב"כ המשיבים - עו"ד מצדה מועלם

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

השאלה שבמחלוקת - מהו מספר השעות שיש לאשר לעותר על מנת שיוכל להשתתף באזכרת אביו ז"ל. המדובר במי שמרצה עונש מאסר בן שנה ו - 6 חודשים והוא החל לרצות את מאסרו לפני כ- 30 ימים.

המשיב אישר לעותר חופשה חריגה בת 4 שעות. העותר טוען כי לכל הפחות יש לאפשר לו חופשה בת 12 שעות. הוא מדגיש את חשיבות הארוע בעבורו ובעבור בני משפחתו, את זכות הפולחן אותה הוא מבקש לקיים בהתחשב בכך שמדובר באזכרה ראשונה לאביו המנוח וכן מפנה להתנהגותו החיובית ולמכלול נסיבות העניין המצדיק, לגישתו, התערבות בהחלטת המשיב.

מנגד, המשיב טוען כי הוא פועל כפי שהוא פועל בעניינם של אסירים אחרים, בהתאם להוראות הדין החל, ולגישתו - התנהלותו כלפי העותר אינה לוקה בחוסר סבירות.

2

לאחר עיון בטענות הצדדים ובאסמכתאות שהוגשו לעיוני, שוכנעתי כי אף שמדובר בארוע אזכרה ונכחו החלטת המשיב סבירה, בנסיבות המקרה ובהתחשב בזמני הנסיעה הנדרשים ובקביעות בעת"א 15765-07-13, 27038-07-17, 11441-06-12 ו- 26208-06-15 - ראוי להרחיב את טווח השעות כפי שנקבע. סבורני כי האיזון בין האינטרסים השונים ימצא ביטויו על דרך הוראה למשיב להוציא את העותר לחופשה חריגה בת 7 שעות, במועד המאושר. העותר יצא את שערי בית הסוהר בשעה 11:00 וישוב עד השעה 18:00.

העותר ישהה בבית העלמין ובאחד משני המקומות הנוספים אותם ביקש ובלבד שיעביר כתובת שהייה למשיב לבדיקה מבעוד מועד.

יובהר כי מותרת שהיית המשיב בשני מקומות סך הכל.

שב"ס יקבע את התנאים על פי נהליו.

ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"ח, 22/11/2017 במעמד הנוכחים.