1

בפני עתירת אסיר המבקש להורות למשיבה לשלבו בסבב חופשות. כמו כן, עותר האסיר לביטול הגדרתו כסג"ב וכן להעניק לו טיפול רפואי על פי צרכיו.

נימוקי העתירה

העותר ריצה בעבר עונש מאסר. במהלך ניהול ההליך הקודם שוחרר למעצר בית ולאחר שהורשע ונגזר דינו נכנס לכלא שוב לריצוי מאסרו.

עד כה ריצה העותר יותר מ- 1/4 מתקופת המאסר הנוכחית והוא עומד בתנאי הסף ליציאה לחופשה.

כאשר פנה העותר בבקשה מנהלית לחופשה, נאמר לו על ידי הגורם המנהלי כי מאחר והוא מרצה עונש מאסר שלישי, הרי שתנאי הסף החל לגביו הוא ריצוי לפחות מחצית מתקופת המאסר.

לאחרונה הועבר העותר מכלא כרמל בו שהה לכלא שטה, בטענה לא מוצדקת לפיה הוא מוגדר כסג"ב. פנייתו לקבל הסבר על הגדרתו כסג"ב לא נענתה.

על אף אמירה מפורשת של בית המשפט שגזר את דינו לאפשר לעותר להשתלב בהליך טיפולי ועל אף רצונו בטיפול, נמנע מהעותר הליך טיפולי כלשהו.

העותר מוסר, דרך קבע, בדיקות שתן. כל התוצאות עד כה תקינות.

המשיב מונע מהעותר חופשות, באופן שרירותי ומתעמר.

2

העותר, אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר של 3 שנים ו - 9 חודשים לאחר שהורשע בעבירות גניבה, תקיפה והדחה בחקירה.

כתב התשובה

·        העותר מסווג לקטגוריה א' לאחר שהוגדר כסג"ב. על כן, איננו זכאי בכל מקרה להשתלב בסבב חופשות גם לו היה עומד בתנאי הסף. די בכך כדי להצדיק דחיית העתירה.

·        העותר לא פנה בבקשה מנהלית לשינוי סיווגו ולא מיצה את ההליך המנהלי.

·        האסיר מרצה את מאסרו השלישי ועל כן הוא איננו עומד בתנאי הסף כפי שנקבעו ב"פקנ"צ החופשות".

·        הגדרת העותר כסג"ב נסמכת על חמ"ן שלילי בעניינו, בדבר כוונות שליליות. כמו כן, נשקלו כלל הנסיבות הרלוונטיות לרבות התנהלותו בכלא ואופי העבירות, בגינן הוא מרצה את עונש המאסר.

·        לעניין הטיפול הרפואי, העותר מטופל על ידי גורמי הרפואה בכלא, כעולה מהתייחסות רופא הכלא, שצורפה כנספח לכתב התשובה.

דיון

חוות הדעת הגלויה של מודיעין שב"ס מפנה לשני מידעים שנתקבלו בעניינו של העותר בדבר כוונות שליליות.

עיינתי בחמ"ן. המדובר בשתי ידיעות בעלות סיווג ב/2 - דרגת מהימנות וערכיות גבוהה, המשליכות ישירות על הגדרתו של העותר כסג"ב. מדובר בידיעות ממוקדות ומפורטות.

מאחר ומצאתי שהגדרת העותר כסג"ב הינה ראויה וסבירה על רקע המידע המודיעיני, השאלה האם העותר עומד בתנאי הסף הינה תיאורטית.

סעיף יז(2) לפקנ"צ 04.40.00 "חופשות אסירים" מורה כי "אסיר המרצה את מאסרו השלישי וטרם חלפו שבע שנים מסיום ריצוי מאסרו הקודם - הוצאתו לחופשה תישקל רק לאחר שריצה מחצית מתקופת מאסרו...".

לעניין פרשנותו של סעיף זה ואופן מניין מס' המאסרים ראה החלטתי בעת"א 68923-06-17 יצחק (איציק) דיאבילה נ' שב"ס, החלטה מיום 13/9/17.

3

לעניין הטיפול הרפואי, על פי מזכר של רופאת הכלא מיום 4/12/17 מקבל העותר את הטיפול הרפואי ההולם בהתאם למצבו הרפואי.

סיכומם של דברים, לא נפל פגם בהגדרת העותר כסג"ב.

גם לגופו של עניין העותר איננו עומד בתנאי הסף.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ח, 15 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.