1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד מחמוד נעאמנה

ב"כ המשיב 2 עו"ד קרן וקסלר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר למשך 6 חודשים החל מיום 5.1.14 בגין הרשעתו בשני מקרים בהם נהג בזמן פסילה ביום 5.1.14 נושא תיק פ"ל 746-01-14 (בימ"ש השלום לתעבורה בירושלים) והוא מלין כנגד החלטת המשיב 1 שלא לשחרר אותו על תנאי, וזאת בניגוד להמלצת קצינת האסירים המחוזית וסממ"ז מחוז מרכז של שב"ס.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגה המשיב כאשר החליט שלא לשחרר את העותר על תנאי לאור העובדה שמדובר במאסרו הראשון מאחורי סורג ובריח, לאור נסיבותיו האישיות המפורטות בסעיף 8 לעתירה ומאחר והרשעותיו בגין עבירות תעבורה הן הרשעות בעבירות טכניות ולא בעבירות בטיחותיות.

ב"כ המשיב 2 מתנגד לשחרורו המוקדם של העותר וטוען כי לחובתו של העותר 48 הרשעות בעבירות תעבורה שונות, לרבות עבירות בטיחותיות, כאשר במהלך שנות הפסילה שנפסל מלנהוג למשך 15 שנה משנת 2004 הוא נתפס נוהג במספר הזדמנויות, כפי שעולה מגיליון הרשעות התעבורה שצורף לכתב התגובה.

2

איננו מתעלמים מהמלצת קצינת האסירים המחוזית וסממ"ז מרכז של שב"ס לשחרר את העותר על תנאי, אך מנימוקי המלצתם עולה שהם התייחסו להתנהגותו החיובית של העותר במהלך מאסרו, עליה אין מחלוקת ולא נתנו דעתם על הסיכון שהוא היווה בנהיגתו בזמן פסילה במשך שנים רבות.

כך במיוחד כאשר העותר נפסל מלנהוג בגין הרשעתו בגרימת מוות בתאונת דרכים קטלנית שבגינה אף ריצה עונש מאסר למשך 6 חודשים בעבודות שירות.

לאור כל האמור לעיל, החלטת המשיב שלא לשחרר את העותר על תנאי חרף תפקודו החיובי במהלך מאסרו ונסיבותיו האישיות היא החלטה סבירה שאיננה מצדיקה התערבות ערכאת שיפוטית.

אנו דוחים את העתירה.