1

העותר, אסיר בכלא כרמל, הגיש הבוקר עתירה המופנית כנגד החלטת שב"ס שדחתה את בקשתו לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בחתונת אחותו האמורה להתקיים מחרתיים, יום שישי 23.8.19 בשעות הצהרים, בגן אירועים "מצודת ברקאי" שליד קיבוץ ברקאי (יוער כי העתירה נשלחה במערכת נט המשפט אתמול בשעה 17:02 ורואים אותה כאילו הוגשה הבוקר).

דין העתירה להידחות על הסף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבים, ובכפוף לאמור להלן.

נזכיר כי נקודת המוצא לדיון בבקשה כזו היא שיציאה לחופשה, ובכלל זה חופשה לרגל אירוע משפחתי, אינה זכות קנויה לאסיר, ושההחלטה האם לאשר חופשה כזו נתונה לשיקול דעתו של המשיב 1 [ראו למשל: רע"ב 3851/14 אבו עינאם נ' שב"ס-כלא רימונים, פסקה 7 (30.5.2014); רע"ב 8937/16 ‏חרירי הארון נ' שירות בתי הסוהר(17.11.2016)].

2

מעיון במכתב שנשלח לב"כ העותר ביום 18.8.19 עולה כי בקשת העותר לצאת לחופשה מיוחדת לחתונת אחותו לא נבחנה לגופה מאחר ולא הומצאו מסמכים שונים, המצורפים כעת לעתירה. מודגש במכתב כי לא ניתן לבחון את הבקשה, שהוגשה באיחור רב, קודם להמצאת המסמכים הנדרשים (סעיפים 2- 3 למכתב). על פניו מדובר בהחלטה סבירה ועניינית שאין מקום להתערב בה.

מעבר לאמור, העתירה לוקה בשיהוי קיצוני וכן בהעדר גילוי של פרטים החיוניים לעצם דיון בעתירה מסוג זה. לא ברור מהמסמכים שצורפו מתי בדיוק נקבע מועד האירוע של מסיבת החתונה. עם זאת, כאשר מדובר באירוע בגן אירועים וכאשר עולה מהמסמכים שנשלחו הזמנות מודפסות למוזמנים יש להניח, בסבירות גבוהה, כי מדובר באירוע שתוכנן מזה זמן. בנסיבות אלו היה על העותר לפנות בבקשה לשב"ס זמן סביר מראש. גם בעניין זה אינני רואה כל פגם בהחלטת שב"ס.

כפועל יוצא מהאמור ועל פניו לא היה מקום לפנות לבית משפט בעתירת אסיר רק היום בבוקר, כיומיים לפני מועד החתונה, שכאמור, יש להניח שהיה ידוע למבקש זמן רב קודם לכן. חתונה אינה אירוע פתאומי או בלתי צפוי. כאמור, העותר לא פנה כלל לשב"ס בבקשה ואולם גם אם פנה וטרם קיבל תשובה כי גם אז, בנסיבות אלה, וכאשר מועד החתונה קרב, היה עליו להגיש את עתירתו בשלב מוקדם יותר.

יוער כי העתירה לוקה גם בחסר של אי גילוי כל הפרטים בנוגע לטיב המאס שמרצה העותר כגון: משך המאסר הכולל, העילות למאסר (באלו עבירות הורשע העותר) וממתי הוא מצוי בכלא הספציפי. נתונים אלו חיוניים כדי לבחון עתירה ואת עמדת שב"ס הנגזרת, בין היתר, מנתוני האסיר לרבות העבירות בגינן הוא מרצה מאסר, מידת המסוכנות הנשקפת ממנו וכד'. לעניין משך המאסר ומשך הזמן בו הוא מצוי בכלא הספציפי - מוכן אני להניח כי כאשר אסיר מרצה מאסר קצר אין להקפיד עמו בהגשת בקשה 45 ימים מראש, בהתאם לפקודות שב"ס. ואולם גם קיצור הזמן הנדרש צריך להיות מידתי וסביר. פניה לגורמי שב"ס בבקשה מסוג זה, ובהמשך הגשת עתירה, חייבת להתבצע זמן סביר קודם לאירוע כדי לאפשר קבלת תגובה עניינית משב"ס ובחינת כל הנדרש כדי להכריע בעתירה. כאשר מוגשת עתירה בלוחות זמנם של יומיים לפני אירוע הדבר מהווה שיהוי המונע את בירור העתירה [ראו: רע"ב 4638/12 ברזני נ' שירות בתי הסוהר (12.6.2012); רע"ב 2498/13 נינו נ' מדינת ישראל (9.4.2013); רע"ב 7676/15 יהודה זנו נ' שירות בתי הסוהר(12.11.15);רע"ב 9084/15 פלוני נ' מדינת ישראל (30.12.15) רע"ב 8937/16 ‏חרירי הארון נ' שירות בתי הסוהר(17.11.2016)].

3

יודגש כי כל האמור בפסיקה שאוזכרה מתייחס בעיקר למקרים שבהם שב"ס בחן בקשת אסיר לחופשה ודחה את הבקשה לגופה. במקרה שבפני השיהוי הוא כפול מאחר והפניה לשב"ס לא נבדקה לגופה מאחר והוגשה באיחור רב בלא שצורפו לה כל המסמכים הנדרשים. נזכיר כי בדיקת בקשות מסוג זה מחייבת את שב"ס בקבלת עמדת משטרה ולעיתים, בכפוף לסוג העבירות בגינן מרצה עותר מאסר, קבלת עמדה של גופים נוספים. הליכים אלו מצריכים זמן סביר ולא בכדי קובעת פקודת הנציבות גם לוחות זמנים להגשת בקשות מסוג זה. למעשה מבקש העותר כעת כי בית המשפט יחליט בפועל בנושאים בהם טרם התקבלה החלטת שב"ס ובטרם החל שב"ס בביצוע כל הבדיקות הנדרשות מול כל הגופים הנוגעים בעניין, מאחר ועצם הפניה לשב"ס נעשה באיחור רב ובלא שהומצאו כל הנתונים והמסמכים הנדרשים. זה הוא מקרה ברור של שיהוי קיצוני המצדיק דחית עתירה על הסף.

סיכום:

בסיכומו של דבר העתירה, כפי שהוגשה, נדחית על הסף, בכפוף לאמור להלן.

כעת, מעת שהמסמכים הנדרשים הומצאו ביחד עם העתירה, וככל שהדבר ניתן בלוחות הזמנים שהם פועל יוצא של המצאת המסמכים רק כעת , יבחן שב"ס את בקשת האסיר לגופה ויחליט לפי מיטב שיקול דעתו.

אדגיש, למען הסר ספק, כי אינני מביע כל עמדה לגוף הבקשה, שכאמור טרם נבחנה ע"י שב"ס, ובהעדר כל הנתונים הנדרשים להחלטה מסוג זה.

המזכירות תשלח בדחיפות פסק דין לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס.

ניתן היום, כ' אב תשע"ט, 21 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.