1

נוכחים:

העותר בעצמו

ב"כ המשיבה - עו"ד רותם כץ עקיבא

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר תושב שטחים, נדון למאסר של שנתיים ו- 10 חודשים בגין עבירות תעבורה, גניבת רכב וכניסה לארץ שלא כחוק.

נושא מאסרו מיולי 2016, ומחזק בכלא איילון.

עניינה של העתירה העברתו לכלא דמון. לטענת העותר הוא מבקש לעבור לכלא דמון על מנת לשהות במחיצתם של אסירים בעלי אוריינטציה של השטחים ולהיות קרוב יותר לבני משפחתו.

המשיב מתנגד לקבלת העתירה וטוען כי החלטת הרשות סבירה ואין להתערב בה, מהנימוקים שפורטו בכתב התשובה.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, דין העתירה להידחות.

ככלל, אין לאסיר זכות קנויה לגבי מקום הכליאה שלו ונקודת המוצא היא שההחלטה אם להעבירו או לא להעבירו לכלא אחר אינה פוגעת בזכות יסוד שלו.

2

החלטה לגבי שיבוצם של אסירים בבתי הכלא היא בשיקול דעת הגורם המנהלי וככלל, ביהמ"ש לא יתערב בשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר בעניינים מסוג זה אלא אם מצא כי נפל פגם מהותי בהחלטה או שההחלטה נתקבלה בשרירות.

לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הרשות. עם כל ההבנה לנימוקים העומדים בבסיס בקשתו של העותר להעברתו לכלא דמון, אין בהם כדי להכריע את הכף.

סוף דבר, העתירה נדחית.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשוון תשע"ח, 14/11/2017 במעמד הנוכחים.