1

בפניי עתירת שני אסירים, אב ובנו המבקשים לאשר להם יציאה לחופשה חריגה על מנת להשתתף בחתונת הבת/האחות.

העותרים נידונו לאחרונה לעונשי מאסר ארוכים. העותר 1 נידון לעונש של 15 שנות מאסר החל מיום 18/07/16. העותר 2 נידון ל- 12.5 שנות מאסר החל מיום 29/08/17.

העותרים הורשעו בעבירות נשק - גניבה מבונקר של בסיס צבאי בתימן. הם קשרו קשר עם אחרים לגנוב אמל"ח מהבסיס ולהעבירו לאחרים תמורת סכום כספי.

עבירות בהן הורשעו הן קשירת קשר לפשע, עבירות נשק (עבירות נשק עסקה בנשק, הסתייעות ברכב לביצוע העבירה).

2

העותרים טוענים כי מאז תחילת מאסרם הם מתנהגים באופן תקין ולא נרשמו לחובתם עבירות משמעת. העותר 1 משמש כאסיר תומך. העותר 2 נמצא באגף נס ומשמש כעוזר הוראה.

אין מדובר באסירים שעצם הרשעתם מלמדת על סיכון מוחשי בטרם ישוחררו.

מעורב אחר בפרשה אושרה לו יציאה לחופשה חריגה.

ב"כ העותרים הגיש פסיקה בה אושרו היציאות לחופשה חריגה, גם במקרים בהם חומרת העבירה היא גדולה יותר ותקופת המאסר ארוכה יותר.

המשיבים מתנגדים לבקשה. הם ציינו כי נעשה ניסיון לבדוק האם יש מקום לאבחן בין האב לבן אך לאחר בדיקה עם הגורמים המוסמכים הבודקים מסוכנות, המסקנה היא כי לא ניתן להיעתר לבקשה ולא ניתן לאשר להם גם לא חופשה חריגה.

לשני העותרים יתרת מאסר ארוכה. העותר 1 צבר חמ"ן שלילי המצביע על מסוכנות כלפי אחר. הוגש בעניינו מידע סודי. משטרת ישראל מתנגדת להוצאתו לחופשה חריגה לאור המידע המצביע על המשך עיסוק בפלילים אף בהיותו במאסר ובנוסף לכך המעיד על קשרים פליליים עם עבריינים. גם לעותר 2 יתרת מאסר ארוכה, גם הוא צבר מידע מודיעיני המצביע על מסוכנות כלפי אחר, מסוכנות כלפי סגל. גורמי הטיפול מתנגדים אף הם ליציאה לחופשה של כל אחד משני העותרים.

עיינתי בחומר המודיעיני, ממנו עולה שהעותרים ממשיכים בהתנהגות שלילית ופלילית. הידיעה שמסתיימת בספרות 9563 מכילה מידע בעייתי וחמור, גם באופן כללי וגם באופן ספציפי כמפורט בשורה התחתונה של העמוד הראשון של הידיעה.

חוות דעת משטרת ישראל מציינת כי לאור המידעים המפורטים, העותר 1 ממשיך לעסוק בפלילים ומעורב בעולם הפשע.

אכן יש קשר ישיר בין המידעים במיוחד זו שפורטה לעיל לבין העבירות בהן הורשעו בכתב האישום, קשר המצביע ומחזק את המסוכנות הנשקפת.

כידוע חופשה חריגה גם היא כמו חופשה רגילה הינה הטבה הניתנת לאסיר מסוג ההטבות המנויות בתקנה 19 לתקנות בית הסוהר.

הנכונות לאשר חופשה חריגה לעיתים היא גדולה יותר משום הנימוקים ההומניים, אולם גם חופשה חריגה כפופה לשיקולים של מסוכנות.

3

מחוות הדעת והמידעים המודיעיניים עולה מסוכנות לגבי שני העותרים המעלה חשש כבד כי ינצלו את החופשה גם אם היא תהיה לתקופה קצרה לענייניים שליליים.

לאור האמור, עמדת הגורמים המקצועיים שהמליצו שלא להיעתר לבקשה ובעקבותיה החלטת הגורם המינהלי המוסמך הינה סבירה ואין מקום להתערב בה.

אני מורה על דחיית העתירה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ח, 27 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.