1

1.         העותר נידון למאסר של שנתיים ו-6 חודשים לאחר שהורשע בעבירות של נהיגת רכב

            תחת השפעת אלכוהול ועבירת סמים.

            העותר נושא מאסרו מדצמבר 2016. תום מאסרו 11.6.20;9. מאסר שלישי.

            מסווג לקטגוריה ב/1.

2.         העותר הגיש בקשה לאשר לו לצאת לחופשה חריגה על מנת להנשא ב-19.3.18 לבחירת

            ליבו, בטכס דתי שיתקיים בבית הכנסת בת"א.

            בקשת העותר נדחתה ומכאן העתירה שבפניי.

2

3.         העותר טוען בעתירה ובדיון בפניי כי מועד החתונה כבר נקבע וכי מדובר באירוע מצומצם

            במסגרתו הוזמנו 31 אורחים בלבד וההחלטה לדחות את בקשתו אינה סבירה וגורמת

            לו ולבת זוגו מפח נפש גדול.

4.         המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על חוות דעת גורמי מודיעין ממנה עולה

            כי העותר משוייך לכנופיית פשיעה ומשכך בעל סכסוכים עם חברי כנופיות וקיים חשש

            למסוכנות כלפיו בחוץ, אם יוצא לחופשה. עוד נטען כי קיים בעניינו של העותר מידע

            מודיעיני בגין פעילות פלילית וקשר עם עבריינים . ועוד, מניעה טיפולית בגין העדר תהליך

            טיפולי.

            בנוסף, נטען כי העותר קבע את מועד החתונה על דעת עצמו ועומדת לו האפשרות להתחתן

            בין כותלי הכלא, בכפוף לתיאום ובהתאם לנוהלי שב"ס.

5.         ב"כ העותר טען בדיון כי הפקודה אינה מחייבת פנייה לגורם כלשהוא בטרם קביעת

            תאריך הנישואין והעותר פעל במסגרת ההליך המנהלי על פי הוראות הפקודה.

            עוד נטען, כי המוזמנים נעדרי עבר פלילי ופרטיהם האישיים הועברו לבדיקה לגורם המוסמך

            בשב"ס. ב"כ העותר ציין כי מאז קליטתו של העותר בכלא לא נרשמה לחובתו ידיעה

            הקשורה בפעילות פלילית.

6.         בהסכמה הוגשו לעיוני פרטי המידע החסוי של שב"ס ומשטרת ישראל וחוות דעת של

            גורמי המודיעין.

7.         אקדים ואומר כי אין בהוראות הפקודה הוראה המחייבת אסיר לפנות לגורמים המוסמכים

            בטרם קביעת תאריך לנישואין. הדעת נותנת שיש לתאם זאת עם הגורם המוסמך, אבל בהעדר

            הוראה ספציפית אין לזקוף זאת לחובת העותר.

8.         התהליך הטיפולי שיש באי מיצויו כדי להצדיק, מטעמי תמריץ, שלא לאשר לאסיר חופשות

            סדירות, אין בו כדי לשלול חופשות חריגות בעילות המפורטות בפקודה.

            הטעמים הסבירים הרלונטים לא לאשר חופשה חריגה הן מסוכנות הנשקפית מהאסיר

            כלפי אחרים ומאחרים כלפיו, או התנהגות שלילית בכלא שבגינה אין לאשר לאסיר טובת

            הנאה של חופשה אפילו שמדובר בחופשה חריגה בעילות המפורטות בפקודה.

3

            לציין, כי לא נטען בפניי להתנהגות שלילית של העותר בכלא.

9.         סקירת החומר המודיעיני הרלוונטי שהוצג בפניי לרבות חוות דעת גורמי מודיעין שיכנע

            אותי כי הוצאתו לחופשה מקימה חשש למסוכנות כלפיו בחוץ.

            מדובר באירוע המתקיים במקום ציבורי בו אין שליטה ופיקוח על המתרחש במקום,

            אפילו אם מדובר באירוע שאינו רב משתתפים.

            חוות הדעת של משטרת ישראל מבוססת על מידע והתייעצות עם יחידת השטח שהם

            הגורמים המקצועיים האמונים על שמירה של בטחון הציבור, לרבות שלומו ובטחונו

            של העותר.

10.       לא נעלם ממני כי מדובר באירוע מכונן וחשיבותו של האירוע. עם זאת, מששוכנעתי

            כי קיים חשש לשלומו של העותר לא מצאתי להתערב בהחלטת הרשות.

            סוף דבר , העתירה נדחית.

            ההחלטה תשלח לב"כ הצדדים.

החומר המודיעיני יוכנס לכספת בהמ"ש וימסר לעו"ד בוזי יצחקי או לאחר מטעמו.

ניתן היום, י"ג אדר תשע"ח, 28 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.