בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת"א 49216-01-23 פלוני(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

בפני

כבוד השופט דרור ארד-אילון

עותר

פלוני (אסיר)

נגד

משיבים

1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

2. מדינת ישראל

פסק דין

רקע

1.      העותר, המוגדר כטעון פיקוח רמה א', מבקש לבטל החלטה להעבירו מאגף טעוני פיקוח, לאגף הפרדה (שהוא אגף ברמת 'בטחון על' המיועד לאסירי הפרדה).

2.      העתירה הוגשה ביום 20.1.23, ובצדה בקשה לצו מניעה זמני, לאחר שבמסגרת דיון בעתירה אחרת ביום 19.1.23, מסר המשיב שהתקבלה החלטה מנהלית להעביר את העותר לאגף הפרדה.

3.      ביום 20.1.23 נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני בשל כך שמדובר בסעד הפיך (כבוד השופט דר' עמי קובו). ביום 25.1.23 הועבר העותר לאגף הפרדה. הדיון בעתירה לגופה התקיים ביום 31.1.23.

4.      ביום 14.2.23 ניתן פסק דין בעתירה אחרת שהגיש העותר (עת"א (מרכז) 59983-03-22 לעיל), והוחלט "שככל שהמשיב מבקש להמשיך להחזיק את העותר בתנאי הפרדה מכלל האסירים, בין באגף הפרדה או בכל אגף אחר, עליו להגיש בהקדם בקשה מתאימה לבית המשפט."

5.      עתירה זו מעוררת שתי שאלות עיקריות. הראשונה, האם יש יסוד להתערב בהחלטה על הוצאתו של המשיב מאגף טעוני פיקוח. השנייה, האם יש יסוד להתערב בהחלטה המנהלית על השמתו באגף הפרדה (גם אם הוצאתו מאגף טעוני פיקוח תישאר על כנה).

באשר לשאלה הראשונה, מצאתי שיש מקום להורות על דיון חוזר בוועדת טעוני פיקוח באשר להוצאתו של העותר מאגף טעוני פיקוח, ולהורות, כי דיון כאמור יערך תוך 14 מהיום.

באשר לשאלה השניה, לאור פסק הדין בעת"א (מרכז) 59983-03-22 הנ"ל הקובע, שהמשך החזקתו של העותר בהפרדה מחייב החלטה שיפוטית, כל עוד לא ניתנה החלטה כזו, לא מתקיים תנאי הכרחי להחזקת העותר באגף הפרדה, ועל כן אין צורך להידרש לכלל טענות העותר בעניין זה.

העובדות הדרושות לענייננו

6.      ענייניו של העותר נבחנים בעתירות אסיר רבות. לאחרונה ניתנו שלושה פסקי דין מפורטים בעתירות אסירים שהגיש (עת"א (מרכז) 40655-08-21 (29.1.23); עת"א (מרכז) 1485-12-21 (29.1.23)); עת"א (מרכז) 59983-03-22 (14.2.23). מתוך הסתמכות על הקביעות העובדתיות שבהן, אציג את הרקע העובדתי בקיצור.

7.      העותר, כבן 23, נושא בעונש מאסר בפועל מיום מעצרו 23.3.17, בעת שהיה כבן 18. הוא הורשע בבית המשפט המחוזי בשורה של עבירות חמורות כמפורט בכתב התשובה, שאותן ביצע באמצעות הטלפון והמחשב מחדרו בביתו במשך תקופה ממושכת, בגילאים 15 עד 17 לערך. בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער גזר עליו 10 שנות מאסר בפועל ועונשים נלווים (ת"פ (תל-אביב-יפו) 37053-04-17 מדינת ישראל נ' פלוני (2018)), ובערכאת הערעור הופחת עונש המאסר בפועל ל-7 שנים ו-15 ימים (ע"פ 9197/18 פלוני נ' מדינת ישראל (2020)). מועד שחרורו המלא הוא ביום 6.5.24. זהו מאסרו הראשון, והוא מסווג בקטגוריה א', וכן "מועד לאלימות", "אסיר השגחה", "אסיר התראה" ו"טעון פיקוח רמה א'". הגדרתו כ"סיכון גבוה לבריחה" בוטלה ביום 29.1.23 (עת"א (מרכז) 40655-08-22 לעיל).

8.      במהלך מאסרו הוא הורשע לפי הודאתו בעבירת תקיפה, בשל כך שביום 4.8.19, בעת שהיה כבול בידיו וברגליו למיטה, ירק על מפקד האגף, ונגזרו עליו חודשיים במאסר בחופף למאסרו הקודם ועונשים נלווים (ת"פ (רמלה) 50539-01-20 מדינת ישראל נ' קידר (18.1.21)). בינואר 2022 הוא הועמד לדין בעבירת תקיפה בשל כך, שביום 13.2.21 תקף באמצעות שפופרת טלפון סוהר, שביקש ממנו לסיים שיחת טלפון, ומשפטו עדיין מתנהל (עת"א (רמלה) 21009-01-22 מדינת ישראל נ' קידר). מאז לא נהג העותר באלימות פיזית כלפי איש.

9.      העותר סובל מלקות על הקשת האוטיסטית, ומהפרעת ויסות חושי של תגובתיות יתר ומקשיים נוספים, אשר אפשר שנגרמים בשל גידול שנמצא בראשו, ללא פגיעה משמעותית ביכולותיו הקוגניטיביות. אבחנות אלה נקבעו לאורך השנים בידי שורה של גורמי מקצוע, ובהם דר' רוברט אפשטיין רע"נ פסיכולוגיה במשיב ודר' טמיר אפשטיין מביה"ח שיבא, והן אף התקבלו במשפט הפלילי, בו הורשע מלכתחילה, וכן על ידי בתי המשפט שדנו בעניינים פליליים נוספים ובעתירות אסיר שהגיש במהלך השנים (בלי למעט: ע"פ 9197/18 פסקאות 10-4; ראו גם (ת"פ (רמלה)50539-01-20 מדינת ישראל נ' קידר (18.1.21)).

בשל לקותו, מאז ילדותו ועד למעצרו, שהה העותר בדרך כלל בחדרו בבית הוריו, כשהם נושאים בעול הטיפול והחינוך השוטף, ולמעשה, לא שולב במסגרות חינוכיות עם ילדים נוספים.

10.  עם מעצרו בשנת 2017 (בהיותו כבן 18), ועל רקע לקותו, שוכן העותר במב"ן. בשנת 2018 סווג כטעון פיקוח רמה א', קרי כ-"אסיר בעל רמת תפקוד מינימלית וקשיי השתלבות מהותיים, אשר אין ביכולתו להשתלב באגף רגיל", והועבר לאגף טעוני פיקוח (מכוח פקודת נציבות 4.06.00 "אבחון, מיון, טיפול והחזקת עצורים/אסירים טעוני פיקוח"; להלן: "פקודת טעוני פיקוח"), שם שהה, כאמור, עד ליום 25.1.23.

באגף שוכן העותר בתא לבדו (לבקשתו ולפי החלטה שיפוטית בעת"א (מרכז) 60353-03-20), ומזה תקופה ממושכת הוא מוחזק בהפרדה מכלל האסירים, על אף בקשותיו להשתלב בפעילות האגף (שבעניינן הגיש עתירות אסיר אחרות, שחלקן טרם הוכרע).

11.  בשל התנהגויות שונות של העותר החל ממעצרו בביתו (שבו תקף שוטרת), נקבעו לגביו 'הנחיות בטחון' ייחודיות, ששונו מעת לעת, ונכון להיום, מכוח הנחיות אלו, למעט בשהותו בתא לבד ובשהותו בטיול (ולמעט ביציאתו מהתא למקלחת ולטיול ובחזרה, מכוח צו זמני בעת"א 2075-05-22 מיום 19.1.23) - העותר כבול באזיקי מתכת בידיו וברגליו, וביציאתו מכלא מג"ן הוא כבול ב"איזוק משולב", קרי שלשלת מחברת את אזיקי הידיים לאזיקי הידיים. בכל יציאה מתאו הוא עובר חיפוש על גופו, וכאמור, הוא שוהה בבית הסוהר כשהוא מופרד מכלל האסירים.

12.  העותר טוען באופן עקבי ומתמשך, שהאיזוק גורם לו סבל רב ואינו מתאים למצבו הרפואי ובפרט להפרעת הויסות החושי. עניין זה מתברר בעתירה הממתינה להכרעה (עת"א (מרכז) 2075-05-22).

טענות הצדדים

13.  העותר טען שלאור לקותו המורכבת, כל גורמי המקצוע במשיב קבעו שאגף טעוני פיקוח הוא המקום המתאים להחזקתו, בשל כך ששם הוא "מפוקח על ידי צוות מיומן ומוסמך לטפל באנשים מוגבלים". הוא הוחזק באגף גם לאחר שתקף סוהרים ועל אף התבטאויות חריפות ובחלקן מאיימות שהשמיע. החלטת המשיב להעבירו לאגף הפרדה היא "מהפך", שנעשה שלא בסמכות (קרי לא התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 5(א) ו-8(א)(1) לפקודת הנציבות, והיא התקבלה ללא עילה וללא התוויה של רופא המתמחה באוטיזם וללא הנמקה. ההחלטה בלתי סבירה בעליל, משום שהיא "בניגוד גמור לשיפור התנהגותו בשנה האחרונה" כמתועד בחוות דעתו של רע"נ פסיכולוגיה, דר' רוברט אפשטיין, ובניגוד למטרות ההחזקה בהפרדה ולדרישת המידתיות בהפרדה, משום ש"כל מה שאפשר היה למנוע, נמנע באגף לטעוני פיקוח עד היום."

העותר הוסיף, שמדובר הלכה למעשה בענישה, המנוגדת לתכלית ההפרדה כמפורט בפקודת הנציבות 04.03.00 סעיף1(ב) כדלקמן:

"החזקת אסיר בהפרדה איננה אמצעי ענישה אלא אמצעי מנע, ויש לנקוט בו רק בהתקיים עילה מהעילות המנויות בחוק, ובלבד שאין אמצעי אחר שפגיעתו פחותה, אשר יכול להשיג את אותה התוצאה."

14.  המשיב טען בתשובתו, שעל פי קביעותיהם של בתי המשפט, שיבוצם של אסירים מצוי בליבת שיקול הדעת המנהלי של המשיב, המבוסס על מכלול נסיבות הדרושות להכרעה בעניינו הפרטני של האסיר, וכבר נקבע כי זו "מלאכת מחשבת". בית המשפט נוקט ריסון רב בכל הקשור להתערבות בענייני שיבוץ אסירים והיקף התערבותו בשיקול הדעת המנהלי בקשר לכך מצומצם ביותר.

לגופו של עניין, העתירה נגד ההשמה באגף הפרדה הוגשה ללא מיצוי הליכים על פי פקודת נציבות 04.03.00 "אחזקת אסירים בהפרדה", ועל כן דינה להידחות. ההחלטה להוציא את העותר מאגף טעוני פיקוח התקבלה מכוח סעיף 12 לפקודת הנציבות 04.06.00, והיא מבוססת על חוות דעת ודיון ענייני ומפורט של ועדת טעוני פיקוח, שהיא הגורם המקצועי ובעל המומחיות בנושא, אשר בשורה התחתונה של סיכום הדיון מיום 29.11.22, המליצה:

"במצב דברים זה, כשהאסיר פוגע בזולת (סגל ואסירים כאחד), אינו מעוניין לשתף פעולה כיוון שתופס את הסגל כולו כעוין ומתוך חובה לאפשר שגרת יום תקינה למטופלים באגף המיוחד, הועדה החליטה כי האסיר מסוכן ואינו מתאים לשילובו באגף טעוני פיקוח. לאור היותו עם קשיי תפקוד ניכרים, הוא עדיין זקוק להמשך הגדרתו כטעון פיקוח רמה א'. שיבוצו המחודש באגף אחר מצריך התייחסות גורמי כליאה ובטחון בהתאם לכלל מאפייני האסיר ולהחלטת בית המשפט כי ילון לבדו."

לטענת המשיב, הועדה הסתמכה על חוות דעתו של דר' טמיר אפשטיין מבי"ח שיבא מיום 19.11.19 (שנערכה בהוראת בית המשפט בעתירת אסיר אחרת שהגיש העותר, עת"א (מרכז) 60353-03-19). לכתב התשובה צורפה התייחסות של דר' רוברט אפשטיין, רע"נ פסיכולוגיה במשיב, מיום 24.1.23, בה נכתב (הקו התחתי כאן ובהמשך אינו במקור):

"האסיר אינו נתרם כבר תקופה ארוכה מהמשאבים הקיימים באגף טעוני פיקוח, אינו משתף פעולה עם הסגל ואינו מסכים להשתלב בתוכניות השונות, מה שהופך את אחזקתו באגף הפרדה או באגף טעוני פיקוח ללא רלוונטית שכן מבחינתו התנאים יהיו זהים.

היתרונות שבהעברה מאגף טעוני פיקוח הם הפחתת התסכול משהיה באגף שבו אסירים חלשים מתפקדים במסגרות השיקום באגף טעוני פיקוח, כשהוא היחיד המוחזק לבד בתנאי הפרדה. שילובו באגף שבו התנאים שלו ושל שאר האסירים יהיו זהים, עשוי להפחית את תחושת התסכול שלו ממגבלות הבטחון הדרושות בעניינו. ..."

15.  המשיב הציג את ההחלטה המנהלית מיום 11.1.23 על העברתו של העותר לאגף הפרדה, שנומקה בטענה, כי "לאחרונה נראה כי גוברת מסוכנותו כלפי אחרים". בהחלטה עצמה, אותה קיבל סגן מפקד מחוז המרכז, נכתב כך:

בהמשך להמלצות הגורמים הרלוונטיים, התנהגותו והתבטאויותיו של האסיר והחלטת הממ"ז, הנ"ל יוכנס להפרדה ארצית לשם שמירה על שלומם של אחרים ועל בטחון הביס"ר. יש לוודא החזקתו בתא מפוקח/מצולם."

16.  לאור חוות הדעת המקצועיות המפורטות, טען המשיב, שלא נפל פגם בהחלטה המנהלית המבוססת עליהן, ואין יסוד להתערבות בית המשפט בהחלטה זו.

17.  בדיון התייחס בא כוחו של העותר לסיכום ועדת טעוני פיקוח ולהחלטה המנהלית (שלא היו בידיו קודם לכן). הוא הסביר, שהעותר לא מסרב להשתתף בטיפול, ושסירובו והתגובה המילולית החריפה היו, בשל כך שהבין שלפי התכנית ימשיך להיות כבול ואזוק בתוך האגף. עניין זה גורם לו סבל רב, שלדבריו, אינו יכול עוד לשאתו. הוא אינו מתנגד לטיפול, אלא להמשך הכבילה (31.1.23, ע' 3). אכן, כפי שעלה מאבחון שערכה לעותר מומחית לויסות חושי, דר' תמר בר-שליטא, מי שלוקה בהפרעת ויסות חושית חריפה, עלול לחוות גירוי חושי רגיל ולא מזיק כגירוי "לא נעים, מפריע ואף כואב", ולהגיב לו "בעצמה חזקה יותר למשך זמן ארוך יותר", ולעתים "באימפולסיביות, באגרסיביות, בהעדר גמישות, בקושי להירגעות ובחרדה." (ראו: עת"א (מרכז) 1485-12-21 קידר נ' שב"ס (29.1.23), פסקה 14).

באשר לטענות האלימות, הבהיר ב"כ העותר, שאירוע האלימות האחרון כלפי סוהר היה בפברואר 2021, והוסיף, שהעותר לא נהג באלימות כלפי אסירים, גם כשהיה משולב בעבר בחינוך ובפינת החי (31.1.23, ע' 8).

העותר עצמו שב וטען, שהוא מבקש לצאת מהפרדה ולהיות משולב בטיפול.

הבסיס המשפטי לטיפול באסירים טעוני פיקוח

18.  פקודת נציבות 04.06.00 "אבחון, מיון, טיפול והחזקת עצורים/אסירים טעוני פיקוח" (להלן: "הפקודה") קובעת את הגדרתם של טעוני פיקוח, ואת ההסדרים הקשורים בהחזקתם במאסר ובטיפול בהם.

19.  כך קובע סעיף 1(א) לפקודה:

א) אוכלוסיית טעוני הפיקוח הינה אוכלוסייה בעלת מאפיינים ייחודיים,המתקשה להתמודד עם סיטואציות שונות במאסר/מעצר ככל אסיר,ועל כן זקוקה להשגחה ולתמיכה מוגברת.

ב) ייחודיות האוכלוסייה מצריכה מתן מענה מותאם למאפייניה וצרכיה,וזאת על מנת לטייב ולדייק תהליכי שיקום ובניית תכניות התערבות על הרצף הטיפולי לכליאה ולקליטה בקהילה לאחר השחרור.

20.  בסעיף 3 לפקודה מוגדרים כדלקמן:

'טעון פיקוח רמה א'' - אסיר בעל רמת תפקוד מינימלית וקשיי השתלבות מהותיים, אשר אין ביכולתו להשתלב באגף רגיל. לאסיר זה יהיו לרוב מאפיינים כגון הפרעה פסיכיאטרית, מוגבלות שכלית, הנמכה קוגניטיבית.

'טעון פיקוח רמה ב' - אסיר בעל רמת תפקוד סבירה ויכולת השתלבות באגף רגיל או באגף טעוני פיקוח בליווי ותמיכת צוות רב מקצועי.

'ועדת טעוני פיקוח' - ועדה רב מקצועית אשר מטרתה לאבחן אסירים שרמת תפקודם נמוכה וזקוקים לשהות במסגרת מוגנת. וועדה זו מוסמכת לדון ולהחליט על הגדרה ולהמליץ על השמה של אסיר וקביעת דרכי הטיפול בו.

'אגף טעוני פיקוח' - אגף ייחודי, המאכלס אסיר המוגדר טעון פיקוח.

21.  סעיף 5 קובע את סמכויותיה של ועדת טעוני פיקוח, וזה לשונו של ס"ק א':

א.                                                                                                       הגדרת אסיר כטעון פיקוח רמה א', ובאם אין מגבלות אחרות,השמתו באגף ארצי לטעוני פיקוח, תוך התייחסות לתנאי החזקתו עד להשמתו באגף ט.פ. (הנחיות למעקב וטיפול(.

22.  בסעיף 8(א) קובעת הפקודה הסדר יחיד באשר להשמתו של אסיר טעון פיקוח רמה א':

אסיר שהוגדר כטעון פיקוח רמה א' יוחזק באגף ארצי לטעוני פיקוח בבימ"ר מג"ן-ניצן, בו תופעל מסגרת שיקומית כוללנית מותאמת למימוש פוטנציאל האסיר ולצורך שילובו בתהליך שיקומי.

23.  סעיף 10 לפקודה קובע מה יש לעשות כשאין מקום פנוי באגף טעוני פיקוח:

בהעדר מקום פנוי באגף ארצי לטעוני פיקוח לאסיר המצוי בבית מעצר ואשר הוכר כטעון פיקוח (רמה א' או ב'), יש למיינו לביס"ר אחר וזאת עד להקצאת מקום עבורו בבימ"ר מג"ן-ניצן או בביס"ר מעשיהו לפי החלטת הועדה.

24.  סעיף 12 לפקודה קובע כי:

אסיר שהוגדר כטעון פיקוח יוחזק בהתאם למפורט:

א.                                                                                                       אגף ארצי לטעוני פיקוח בביס"ר ניצן-מג"ן - אסיר שסווג ברמה א' תוך בדיקת יכולת והתאמת האסיר להשתלב תפקודית והתנהגותית במסגרת האגף הארצי.

ב.                                                                                                        אגף ארצי לטעוני פיקוח בביס"ר מעשיהו - אסיר שסווג ברמה ב', תוך בדיקת יכולת האסיר להשתלב תפקודית והתנהגותית במסגרת האגף הארצי.

ג.                                                                                                         אגפי כליאה אחרים - אסיר שהוגדר כטעון פיקוח ברמה א' או ב' שאינו יכול להשתלב עם אסירים באגף טעוני פיקוח, ימוין בהתאמה למאפייניו הייחודיים כפי שהוצגו בוועדה.

25.  על פי הפקודה, אסירים טעוני פיקוח הם אוכלוסיה הזקוקה ל-"מענה מותאם למאפייניה וצרכיה" בהיבטי כליאה ושיקום הזקוקים ל-"מסגרת מוגנת" ול-"השגחה ותמיכה מוגברת".

כדי לקדם את המטרות האמורות, הוקם מכוח הפקודה אגף המיועד לטעוני פיקוח, ש-"בו תופעל מסגרת שיקומית כוללנית מותאמת למימוש פוטנציאל האסיר ולצורך שילובו בתהליך שיקומי".

26.  נקודת המוצא הקבועה בפקודה (בסעיפים 5(א), 8(א) ו-12(א)) היא, שאסיר שנמצא שהוא טעון פיקוח רמה א', קרי שיש לו רמת תפקוד מינימלית וקשיי השתלבות מהותיים, יושם באגף ארצי לטעוני פיקוח.

27.  הוצאתו של אסיר טעון פיקוח רמה א' מאגף טעוני פיקוח אפשרית, לפי הפקודה, רק בהתקיים "מגבלות אחרות" (כאמור בסעיף 5(א) לפקודה), או "שאינו יכול להשתלב עם אסירים באגף טעוני פיקוח" (כאמור בסעיף 12(ג)). הסמכות לקבוע את קיומם של התנאים המתירים הוצאתו של טעון פיקוח רמה א' מאגף טעוני פיקוח מסורה בידי ועדת טעוני פיקוח (עת"א (מרכז) 29710-11-15 שרעבי נ' שב"ס (2015) בעניינו של טעון פיקוח רמה ב').

28.  תכליתה של הפקודה היא, אם כן, הגנה על אסירים בעלי ייחוד הפוגע בהשתלבותם, טיפול בהם וקידומם על אף לקותם. קרי, המשיב קבע מסגרת ייחודית, שבה הוא יכול לקיים באופן מיטבי, המותאם למאפייניו ולצרכיו של האסיר הלוקה, את חובותיו כמי שמחזיק את האסירים במשמורת, ובפרט את חובותיו להגנה על האסיר ומפניו, לבריאותו ולשיקומו.

29.  גם כאשר אסיר טעון פיקוח מעורב באירועי אלימות קשים, הגישה הנוהגת היא לשאוף להמשך שיכונו באגף טעוני פיקוח.

באחד המקרים, במהלך הדיון בגזר דינו של אדם הסובל מפיגור שהורשע ברצח, מסר מר יוסי גרובר, ראש המחלקה לחינוך, טיפול ושיקום האסיר בשב"ס, כי "לפי פקודת הנציבות מס' 04.06.00 מסווגים האסירים הטעונים פיקוח, ובכללם אלה הסובלים מפיגור קל, לשתי רמות. טעוני פיקוח ברמה א' הם אסירים בעלי רמת תפקוד מינימאלית וקשיי התנהגות והשתלבות מהותיים, הזקוקים לתשומת לב ולהשגחה של הצוות הרב מקצועי. אסירים אלה מוחזקים באגף הארצי לטעוני פיקוח בבית הסוהר ניצן, המשמש לצורך זה בלבד. באגף פועל צוות רב מקצועי בתחומי העבודה הסוציאלית, בריאות הנפש, רפואה, חינוך, פסיכולוגיה ונרקולוגיה. ... באגף טעוני הפיקוח פועל צוות רב מקצועי בתחומי העבודה הסוציאלית, הרפואה והחינוך. ועדת טעוני הפיקוח שבשב"ס מחליטה על ההגדרה וההשמה של אסירים לפי החלופות השונות והיא דנה אחת לשישה חודשים לפחות בעניינו של אסיר טעון פיקוח, המוחזק בבית הסוהר ומקיימת מעקב אחר דרך הטיפול בו." (תפ"ח (חיפה) 1944-12-09 מדינת ישראל נ' פלוני (2011)).

במקרה אחר, הועבר אסיר לאגף טעוני פיקוח, לאחר שהורשע ונגזר דינו ל-4 שנים מהן שנתיים בפועל, בשל כך שבהליך שהתנהל בבית הדין לעבודה, "מייד לאחר פסק הדין זינק המערער לעבר השופט, אחז בשופט בחוזקה בצווארו כשהוא מנסה לחונקו, משך בעניבתו והפליא בשופט את מכותיו. לאחר מכן רדף אחריו ובמהלך האירוע כופף את אצבעות יד ימינו תוך הטחת קללות בשופט." (ע"פ 171/89 אוחנה נ' מדינת ישראל (1989)).

ההערכות באשר להתנהגותו של העותר וללקותו

30.  בעת"א 60353-05-19, נדונה עתירתו של העותר לבטל את סיווגו כסג"ב, וביום 9.9.20 בית המשפט (כבוד השופט אברהם יעקב) קיבל את העתירה בחלקה, תוך שבחן את התנהגויות העותר סמוך למעצרו וקבע, כי "המציאות שהייתה נכונה בשעה שהוחלט על סיווגו של העותר [8.6.2017; דא"א], אינה המציאות הנכונה היום."

31.  בגזר הדין בת"פ (רמלה) 50539-01-20 לעיל, בגין אירוע, שבו ירק העותר על מפקד האגף, לאחר שהיה כבול למיטתו במשך 12 שעות, קבעה כבוד השופטת גלט (בהתייחס לעת"א 60353-05-19 לעיל) כך:

"... עולה בבירור שאין די ידע בשב"ס, כיצד להתנהל עם אסירים הלוקים באוטיזם, ולמרבה הצער התוצאה בעניינו של הנאשם היא נקיטת צעדים מחמירים ונוקשים כלפיו, שלא זו בלבד שאינם מותאמים, אלא יש בהם כדי להגביר את מצוקתו.

...

מסקנה המתבקשת היא כי במקרה ייחודי זה, אין הצדקה לפרש את היריקה כלפי מפקד האגף כמעשה שנועד להשפילו ולבזותו, אלא כמעשה שנתן ביטוי לתסכול והעדר היכולת של הנאשם להתמודד עם כבילתו, בשל היותו לוקה באוטיזם ובתסמונת וויסות חושי. ..".

32.  בחודש אוגוסט 2021 אמר העותר לאביו, כי בכוונתו לשחרר את האזיקים ברגע שיוכל ולפגוע בסגל. בראשית 2022 התבטא העותר באופן חמור ומאיים כלפי אנשי סגל, ובעקבות זאת הוחלט שיהיה כבול גם בדרכו לטיול ולמקלחת ובחזרה ועל כך הועמד לדין משמעתי; לאחר כמה ימים ב-6.2.22 אמר, שאין לו כוונה לפגוע באיש, הודה שטעה בהתבטאותו.

כך, מאז 13.2.21 לא נהג העותר באלימות פיזית, ומאז ראשית 2022 לא התבטא באופן שלילי (עד לנובמבר 2022).

33.  בחודש מאי 2022, התקיימה ועדת טעוני פיקוח בעניינו של העותר, ומתוך היכרות עם אירועי האלימות ועם התבטאויותיו ועם ההתמתנות שבאה לאחריהם, נכתב בסיכום שערכה:

"במעמד ועדת המעקב, האסיר מדבר בלקוניות, משתף פעולה באופן מלא ונחווה רגוע, אומר כי רוצה לקחת חלק בפעילות אגפית כדוגמת קבוצה או תעסוקה וכן רוצה לקחת חלק בריפוי בעיסוק. עוד אומר כי רוצה שיהיה לו טוב וכי בעתיד אולי ישתפרו תנאי כליאתו ויקבל שיחרור מוקדם. עוד מוסיף כי שינה עמדותיו לגבי עבירותיו וכי בתקופה האחרונה מרגיש טוב יותר אך לא מפרט מעבר לכך. "

34.  ביום 18.9.22, ערך סג"ד דר' רוברט אפשטיין, רע"נ פסיכולוגיה ופסיכולוג שיקומי בהכשרתו, דו"ח בעניינו של העותר, ובו כתב:

"החל מפברואר 2022 חל שינוי משמעותי מצד האסיר, הן בהתנהגותו והן בהצהרותיו כלפי סביבתו. התפרצויות שליליות פסקו, והאסיר מתמיד באמירותיו שהוא מבין שטעה בעבר, ברצונו להתקדם ולהוכיח שהוא השתנה וראוי לאמון שנדרש כדי להסיר את המגבלות אשר מונעות ממנו להשתלב בפעילות תקון. מדובר בשינוי עמדה מבורך מצד האסיר, אם כי לא ניתן לאמת את מידת כוונותיו, זאת בהינתן הבטחות לשינוי מצד האסיר בעבר אשר לא התממשו כלל."

35.  בהערכת מצב מיום 22.9.22, בעקבות דחיית בקשתו של העותר לשחרור מוקדם, נרשם בסיכום קצינת אסירים:

"ניכר כי היחידה עושה עם האסיר עבודה טובה וכי האסיר בעת הזו 'שקט', אך יש לנהוג בזהירות לאור היותו בלתי צפוי, לאור המצ"ב לא ממליצה בשלב זה על שילובו בחינוך/טיפול קבוצתי."

36.  במהלך חודש נובמבר 2022, נבנתה לעותר תכנית הדרגתית לשילובו באגף ובטיפול. ביום 28.11.22, כאשר מפקד בית הסוהר נפגש עם העותר כדי להציע לו את התכנית, הגיב העותר בהתבטאות מאיימת וחמורה כלפיו.

37.  למחרת, ביום 29.11.22, התכנסה ועדת טעוני פיקוח להערכה חצי שנתית, ובסיכום הישיבה נכתב, בין השאר, כך:

"על רקע רצונו המוצהר לשתף פעולה, ביום 24.11.22 הגיע לועדת טעוני פיקוח וסרב לשוחח עם חברי הועדה. לאחר מספר ימים מועדת טעוני פיקוח הקודמת שהתקיימה בעניינו אושרה תכנית הדרגתית לשילובו עם אחרים. מדובר במתווה שהוסכם ע"י האסיר והתכנית כללה השתתפות בפעילויות חינוך שקטות ללא חשיפה לגירויים, תוך קביעת מרכיבי בטחון, אשר באופן הדרגתי היו אמורים להיות מופחתים, ככל שישתף פעולה והתנהגותו לא תעיד על סיכון לסביבתו.

שוב, האסיר סרב לשתף פעולה בתוכנית ודרש כי כל מרכיבי הבטחון יוסרו לחלוטין כשהוא בתכנית, וזאת בניגוד לתכנית עליה הסכים קודם. ... למרות שיחות עם גורמים רבים בבית הסוהר וגורמי טיפול האסיר עמד בסירובו. עם הפעלת תכנית זו האסיר סירב להשתלב בה ואיים איומים חמורים על הסגל וביקש כי העו"ס לא יפנה אליו יותר.

לאור האמור לעיל, מדובר באסיר מסוכן, אשר אינו נתרם מכלל המשאבים הקיימים באגף מזה תקופה ארוכה, ולאור הפגיעה אשר נגרמת לשאר המטופלים באגף על רקע התנהגותו האלימה, הובא לדיון חוזר בועדת טעוני פיקוח. האסיר סירב להגיע ולהשמיע את דבריו בפני הועדה ואף סרב לשוחח עם חברי הועדה כשאלו נגשו לתאו.

...

בעיות ההתנהגות החלו בגיל צעיר ולא קיבלו מענה טיפולי מסודר מעולם, מה שהוביל לתוצאה עגומה המחייבת את הועדה למשנה זהירות. ...

...

האסיר מוחזק מזה מספר שנים באגף טיפולי שיקומי, המיועד לאסירים חלשים הנתונים לניצול באגפים הרגילים ... האסיר בולט בחריגותו ובאי התאמתו לאגף כמעט למן שיבוצו באגף זה. יחד עם זאת למרות אי התאמתו, הוחלט לנסות שוב ושוב לאפשר סיכוי לשילובו בפעילות האגף. זאת לאור היותו קרבן בעצמו להיעדר טיפול מתאים לאורך ילדותו והתבגרותו, ולתוצאה הקשה של בידוד מהחברה שהובילה לקשיי התמודדות ניכרים עם חברה אנושית, כללי מוסר ונורמות חברתיות.

האסיר אינו נתרם ממשאבי האגף המיוחד, הוא מגביל את האסירים האחרים בפעילויות השונות ובניהול סדר יום שיקומי ומוגן בשל הצורך לאבטח כל יציאה שלו מהתא ולהישמע לבל יממש את איומיו ויחזור על התנהגויות העבר. הוא מטיל אימה באגף ומפר את סדר היום של אסירים חלשים הזקוקים למעטפת המוגנת והשיקומית באגף זה.

במצב דברים זה, כשהאסיר פוגע בזולת (סגל ואסירים כאחד), אינו מעוניין לשתף פעולה כיוון שתופס את הסגל כולו כעוין ומתוך חובה לאפשר שגרת יום תקינה למטופלים באגף המיוחד, הועדה החליטה כי האסיר מסוכן ואינו מתאים לשילובו באגף טעוני פיקוח. לאור היותו עם קשיי תפקוד ניכרים, הוא עדיין זקוק להמשך הגדרתו כטעון פיקוח רמה א'.

שיבוצו המחודש באגף אחר מצריך התייחסות גורמי כליאה ובטחון בהתאם לכלל מאפייני האסיר ולהחלטת בית המשפט כי ילון לבדו."

38.  כפי שהובא לעיל, בהתייחסותו לעתירה, הוסיף דר' רוברט אפשטיין כי -

"היתרונות שבהעברה מאגף טעוני פיקוח הם הפחתת התסכול משהיה באגף שבו אסירים חלשים מתפקדים במסגרות השיקום באגף טעוני פיקוח, כשהוא היחיד המוחזק לבד בתנאי הפרדה."

דיון והכרעה

39.  אני מקבל את טענת המשיב, כי החלטת ועדת טעוני פיקוח בדבר העברת העותר מהאגף נעשתה בסמכות, מכוח סעיף 12(ג) לפקודת הנציבות. על כן השאלה שלפנינו עוסקת בהפעלת שיקול הדעת במסגרת הסמכות.

40.  גדר ההתערבות בשיקול הדעת באשר לשיבוצו של אסיר באגפים מצומצם ביותר, ובפרט כאשר מדובר בהשמה, ובמקרה שלפנינו בהוצאה, המבוססת על שיקול דעת של גורם מקצועי טיפולי בעל מומחיות לעניין:

"בכל הנוגע להחלטה בדבר קביעת מתקן הכליאה או אגף הכליאה בו ישהה אסיר מסורה למשיב הסמכות ושיקול הדעת ורק במקרים חריגים יתערב ביהמ"ש בסמכויות שב"ס לעניין זה. למשיב שיקול דעת מרבי בכל הנוגע למקום מאסרו של האסיר, כגוף שאחראי על הביטחון, המשמעת והאבטחה בבית הסוהר (רע"ב 8858/15 סיבוני נ' שב"ס (03.08.2016)). לצד זאת יש לזכור כי על המשיב, ככל רשות שלטונית, מוטלת החובה להפעיל סמכותו באופן סביר ומשיקולים ענייניים בלבד ולאסיר, ככל אדם, יש זכות כי ההחלטה של הרשות בעניינו לא תתקבל משיקולים זרים ולא תפלה אותו לרעה (רע"ב 8858/15)." (עת"א (חיפה) 35102-02-22 דמקינר נ' שב"ס (22.3.22).

41.  עיון בסיכום ועדת טעוני פיקוח מיום 29.11.22 מלמד, שמדובר בעמדה מקצועית ומפורטת, הבוחנת את מצבו הייחודי של העותר, ועל כן יש לדחות את הטענה, כאילו מדובר בענישה שאינה במקומה.

יחד עם זאת, יש בחוות הדעת מספר קשיים הראויים לעיון.

42.  כפי שעולה מפקודת הנציבות 04.06.00 שהובאה לעיל, נקודת המוצא היא, שאסיר טעון פיקוח רמה א' צריך להיות משוכן באגף טעוני פיקוח. החריגים לכך (בסעיפים 5(א) ו-12(ג) לפקודה) מנוסחים בצמצום כהעדר יכולת או מגבלה על השתלבות באגף (להבדיל מ'אי התאמה').

אגף טעוני פיקוח מיועד ל"אוכלוסיה בעלת מאפיינים ייחודיים,המתקשה להתמודד עם סיטואציות שונות במאסר/מעצר ככל אסיר" (כאמור בפקודת נציבות 04.06.00 לעיל).בעתירה קודמת של העותר, טען המשיב, כי "זה אגף שנמצאת בו אוכלוסייה עם פוטנציאל להתנהגות לא יציבה או מפתיעה, אירועי האלימות והתקיפה באגף זה סטטיסטית קורית יותר מאגפים אחרים", וכי משוכנת בו "האוכלוסייה עם פוטנציאל גבוה לאלימות" (עת"א 17075-07-21 (19.10.22), ע' 5)

מהפסיקה שהובאה לעיל עולה, שאירועים אלימים - אף חמורים משמעותית מהתנהגותו של העותר - אינם מונעים את השמתו של אסיר טעון פיקוח רמה א' באגף טעוני פיקוח.

כך נעשה גם בעניינו של העותר, אשר כמעט מראשית מאסרו במשך כחמש שנים, על אף אירועי אלימות כלפי סוהרים (שהאחרון היה ב-13.2.21), על אף התבטאויות חמורות ומאיימות ועל אף שהעותר לא שולב במשך כל השנים בטיפול בקבוצה, ועל אף שהיה מופרד מכלל האסירים, ומזה כשנתיים לא מוצעות לו פעילויות טיפול ושיקום (גם לא פרטניות) - לא מצאה ועדת טעוני פיקוח לבחון את הוצאתו מהאגף.

43.  כך בפרט לאור העובדה, שהאירוע האלים האחרון בו היה מעורב היה בפברואר 2021. כך, לאור סיכום ועדת טעוני פיקוח ממאי 2022, כי העותר "משתף פעולה באופן מלא ונחווה רגוע". כך לאורחוות דעתו של דר' רוברט אפשטיין מספטמבר 2022, כי "החל מפברואר 2022 חל שינוי משמעותי מצד האסיר, הן בהתנהגותו והן בהצהרותיו כלפי סביבתו. התפרצויות שליליות פסקו, והאסיר מתמיד באמירותיו שהוא מבין שטעה בעבר". כך לאור עמדת גורמי הטיפול בספטמבר 2022, כי "ניכר כי היחידה עושה עם האסיר עבודה טובה וכי האסיר בעת הזו 'שקט' ... לא ממליצה בשלב זה שילובו בחינוך/טיפול קבוצתי."

44.  על כן השאלה העיקרית היא, מה השתנה מאז ההערכה החיובית בספטמבר 2022 ועד להחלטה על הוצאה מהאגף בנובמבר 2022. לשאלה זו לא ניתן מענה של ממש בחוות הדעת.

45.  השינוי היחיד, שהוצג בסיכום הועדה, הוא סירובו של העותר להשתלב בתכנית ההדרגתית, שהוצגה לו בנובמבר 2022 והאיומים שביטא (גם כלפי מפקד בית הסוהר), כאשר הוצגה לו התכנית. קשה לגשר בין עמדת המשיב עובר להחלטת קצינת האסירים בספטמבר 2022, שאין לשלב את העותר בקבוצות חינוך וטיפול (תוך השארתו באגף), לבין העובדה שסירובו לטיפול, שהוצע לו בנובמבר 2022, הוביל להוצאתו מהאגף.

46.  אכן, סירובו של העותר להשתלב בתכנית ההדרגתית מעורר קושי. גם אם הטעם לכך הוא הסבל שהוא עובר מהמשך כבילתו ואיזוקו (כאשר יש מגמה להפחיתם), סירובו פוגע בראש ובראשונה בו עצמו. יתירה מכך, תגובתו החריפה והפסולה, עד כדי הימנעות משיחה על כך ואיומים על מפקד בית הסוהר, מלמדת שהתנהגותו השלילית והלא נורמטיבית, גם אם פחתה - לא נעלמה.

אולם, גם מחוות הדעת הקודמות ובכלל זה פסיקתה של כבוד השופטת גלט בת"פ (רמלה) 50539-01-20לעיל, וגם מסיכום הועדה מיום 29.11.22, עולה, שהתנהגויות הן, ככל הנראה, בעצמן תוצאה של הלקות המורכבת שלו "לאור היותו קרבן בעצמו להיעדר טיפול מתאים לאורך ילדותו והתבגרותו, ולתוצאה הקשה של בידוד מהחברה שהובילה לקשיי התמודדות ניכרים עם חברה אנושית, כללי מוסר ונורמות חברתיות."

47.  מעיון בסיכום הוועדה עולה, שהועדה תופסת את העותר בו זמנית באופנים מנוגדים. מצד אחד כאדם הסובל מלקות מורכבת, המעוררת אצלו התנהגות מרדנית ומתריסה, אינה מאפשרת את שילובו באגפים, מחייבת התייחסות מיוחדת, הימנעות מגירויים מיותרים ופיקוח צמוד; ומצד שני, כאדם שאחראי באופן מלא לכל מעשיו ושפעילותו נובעת מהחלטה מושכלת, ולא מרגישות היתר שממנה הוא סובל. כפי שאבהיר, שניות זו, מחייבת עיון מחדש, לנוכח החובה להתאים ככל האפשר את תנאי המאסר ללקותו הרפואית של האסיר, כחלק מההגנה על בריאותו ועל שלומו.

48.  אכן, התנהגותו של העותר היא "התנהגות מאתגרת", המוכרת אצל לוקים באוטיזם (בוודאי בליווי לקויות נוספות), וכפי שעולה מסיכום הועדה, היא מציבה אתגר משמעותי בפני המשיב, שאחראי גם על הסדר והמשמעת, אך גם על שלומו, בריאותו ושיקומו של האסיר. ספק אם הוצאתו המלאה והמוחלטת מהאגף המתאים לו לאגף, שאין בו כל אופק טיפולי, היא הפתרון לכך.

49.  התנהגותו האלימה האחרונה (כלפי סוהר) היתה בפברואר 2021, ובניגוד לטענת שעלתה בסיכום הועדה כאילו העותר פוגע באסירים אחרים, הרי שהעותר מופרד מכלל האסירים כמעט מראשית מאסרו, ובחוות הדעת שהובאו בפני לא מוזכר ולו מקרה אחד של אלימות או איום כלפי אסיר.

50.  בהעדר אירוע אלימות מזה כשנתיים, ואך לאור ההתבטאות החמורה בתגובה לתכנית בסוף נובמבר, ובהתחשב בחוות הדעת החיוביות ממאי ומספטמבר 2022, לא ניתן היה לקבוע, כי "לאחרונה נראה כי גוברת מסוכנותו כלפי אחרים", ולא ניתן לראות בכך עילה להוצאת העותר מהאגף.

51.  נותרה אם כן הטענה, שהעלה דר' אפשטיין בהתייחסותו לעתירה, כי העברתו לאגף הפרדה תימנע מהעותר את תחושת התסכול מכך שאסירים אחרים באגף זוכים לטיפול, בעוד שהוא מוחזק בהפרדה.

מניעת תסכול פוטנציאלי, כנטען, אינה יכולה להצדיק הרעה משמעותית בתנאי המאסר, ובוודאי לא הוצאת העותר מאגף המותאם לו מבחינה רפואית וסוציאלית. יש בכך הדגמה מובהקת לקביעתה של כבוד השופטת גלט, כי "התוצאה בעניינו של הנאשם היא נקיטת צעדים מחמירים ונוקשים כלפיו, שלא זו בלבד שאינם מותאמים, אלא יש בהם כדי להגביר את מצוקתו." (בת"פ (רמלה) 50539-01-20 לעיל).

ככל שיש חשש מפני תסכול של אסיר הלוקה באוטיזם כאמור, הפתרון הוא בהמשך חיפוש דרך - על אף התנגדותו - לשילובו במסגרות טיפוליות המתאימות ללקותו ולצרכיו.

52.  בקביעה - החריגה שיש להוציא מהאגף אסיר טעון פיקוח רמה א', לא מסתיימת מלאכתה של ועדת טעוני פיקוח. חובת המעקב של הועדה אחר אסירים טעוני פיקוח מכוח סעיף 9 לפקודת הנציבות, ממשיכה לחול גם אם מתקבלת החלטה להעביר אסיר לאגף אחר.

על כן,הועדה נדרשת לבחון את ההשמה המוצעת לאחר הוצאת העותר מהאגף, ולוודא שהיא תואמת את מצבו (משיקולים רפואיים וסוציאליים), ושניזקה אינו עולה על הנזק, שבהשארתו באגף.

אולם בסיכום הדיון של ועדת טעוני פיקוח לעיל, לא הוצג כל אגף חלופי (אף לא אגף הפרדה), וכל שנכתב הוא, כי "שיבוצו המחודש באגף אחר מצריך התייחסות גורמי כליאה ובטחון בהתאם לכלל מאפייני האסיר ולהחלטת בית המשפט כי ילון לבדו".

ממילא הועדה לא בחנה את החלופה של העברת העותר לאגף הפרדה (על החמרת התנאים הכרוכה בכך), כנגד החלופה של השארתו באגף טעוני פיקוח.

53.  לסיכום, אני מורה, כי בתוך 14 ימים מהיום, תידרש ועדת טעוני פיקוח מחדש לעניינו של העותר, ותבחן בהתחשב במכלול הנתונים כמפורט לעיל ובחלופה שתקבע לשיכונו של העותר, האם יש מקום להוציאו מאגף טעוני פיקוח. עדכון יוגש לבית המשפט עד יום 9.3.23.

54.  באשר לטענת העותר נגד ההחלטה להעבירו לאגף הפרדה, משנקבע שהמשך החזקתו של העותר בהפרדה מחייב את המדינה להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, הרי שלא נדרש בעתירה זו לבחון את עילת ההפרדה ואת קיומה של חלופה.

מעבר לצורך, אילו השאלה הייתה תקינות ההפרדה על פי החלטה מנהלית, הרי שבטרם תבחן העתירה, נדרש היה העותר למצות את ההליך המנהלי מול המשיב לפי סעיף 16 לפקודת הנציבות 04.03.00 "החזקת אסירים בהפרדה".

על כן, בעניין זה, הטענה נגד עצם העברתו של העותר לאגף הפרדה אינה מחייבת הכרעה במסגרת עתירה זו.

55.  משהתקבלה העתירה בחלקה, כאמור לעיל, תושב האגרה לעותר לפי התקנות.