1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה תקופת מאסר ראשונה בגין עבירות סמים ופריצה לבניין. בחלוף שני שליש מתקופת מאסרו פנה העותר אל וועדת השחרורים בבקשה לשחרור מוקדם על תנאי, ולאחר שזו דחתה את בקשתו הוגשה העתירה שבפנינו.

לטענת ב"כ העותר, הוועדה שגתה כאשר לא שקלה כראוי את נתוניו של העותר, את העובדה ששילם את הקנס, את העובדה שלא שולב בתוכנית טיפולית בין כותלי הכלא, אך כיוון שיתרת מאסרו קצרה. זו גם הסיבה שרש"א לא יכלה לסייע לעותר בבניית תוכנית טיפולית לעתיד, והעובדה שהוא חסר יכולת כלכלית להמציא חוות דעת פרטית באשר לטיפול בעתיד, אינה יכולה ואינה צריכה להישקל לרעתו.

וועדת השחרורים שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים, ועל כן לא סברנו שיש מקום להתערב בהחלטתה. יש לציין, כי אמנם זהו מאסרו הראשון של העותר, אולם בעבר קיבל כבר הזדמנויות לשיקום אם על ידי הטלת מאסרים מותנים ואם על ידי הטלת של"צ. יצויין כי חלק מהעונש בגינו מרצה היום העותר את המאסר הוא בגין עונש של"צ שהומר למאסר.

גם דוח העו"ס אינו ממליץ על שחרורו של העותר, ולאחר שזה מציין, כי העותר אינו פעיל בחינוך, לא עבר הליך טיפולי בין כותלי הכלא ורק נמצא בקשר קונקרטי עם עו"ס האגף.

2

גם הנתונים משב"ס אינם פועלים לטובתו של העותר. יצוין, כי יש ממש בקביעת הוועדה כי העובדה שהעותר לא החל בטיפול בין כותלי הכלא צריכה לפעול לרעתו, שהרי על אסיר המבקש להשתחרר שחרור מוקדם להתחיל את ההליך הטיפולי כבר בין כותלי הכלא ולא לאחר שישוחרר. בהעדר כל תוכנית טיפולית ובהעדר תוכנית שיקומית, לא הוכיח העותר כי שחרורו לא יסכן את שלום הציבור.

3

בנסיבות אלה אנו דוחים את העתירה.

הוקלד על ידי טובה שרגא