1

בפניי עתירת אסיר המבקש להורות למשיב כדלקמן:

·     להפסיק את העינויים המופעלים נגדו בכלא גלבוע.

·     להמציא את צילומי מצלמות האבטחה בתוך מתחם הכלא המתארות את העינויים נגדו.

·     ליתן טעם מדוע לא מנוכה מתקופת מאסרו של העותר התקופה המינהלית.

·     להפסיק את ההרעה בתנאי מאסרו של העותר שנמצא בשביתת רעב כמחאה על תנאי מאסרו.

נימוקי העתירה

העותר טוען, כי הוא עובר עינויים קשים בתוך מתחם הכלא בנוסף להרעה בתנאי כליאתו. העותר הינו נכה המצוי על כסא גלגלים, החל בשביתת רעב מזה 16 ימים כמחאה על ההרעה בתנאי מאסרו ועל העינויים שהוא עובר.

2

העותר הינו אסיר בטחוני המרצה מאסר לתקופה של 6 שנים ו-6 חודשים בגין עבירות בגידה וריגול ומגע עם סוכן חוץ, החל מיום 06/12/2011.

תגובת המשיבים

·          העתירה מנוסחת באופן מבולבל ולא ניתן להבין על מה מלין העותר ומהו הסעד המבוקש על ידו.

·          לכתב התשובה צורפה התייחסותו של ד"ר מילשטיין, רופא ביס"ר גלבוע, ממנה עולה, כי העותר נמצא במעקב רפואי יומי ובמעקב מעבדתי. העותר המשיך לקבל טיפול קבוע גם בעת שהותו בבידוד, החל מיום 07/03/18. ביום 18/03/18 החל שביתת רעב, הוגדר כאסיר עם גורמי סיכון גבוה. סיים את שביתת הרעב ביום 21/03/18. נבדק, מצבו יציב, ללא סימני מצוקה. שולב חזרה לאגף רגיל וממשיך מעקב במסגרת מרפאת גלבוע.

·          לעניין היחס והתנאים להם זוכה העותר, צורפה לכתב התשובה התייחסותו של גנ"מ באסם קשקוש, מפקד ביס"ר גלבוע ממנה עולה, כי מיום קליטתו מרבה העותר לקלל סוהרים ואסירים ונפלט פעמים רבות לאגף הבידוד. מאחר שקיים תא לנגישות נכים אחד בגלבוע, נעשים ניסיונות לשלבו בתאו וזאת לאחר שהעותר מבטיח שיתנהג בצורה מכובדת כלפי האסירים והסוהרים, אך ללא הועיל. בשל כך, ומחשש שיפגע הועבר לאגף הבידוד. לחובתו מספר עבירות משמעת, בגינן נידון לימי בידוד ושלילות טובת הנאה. בעת שהייתו בבידוד נלקח בכל יום לאגף 1 על מנת להתקלח ובסיום הוחזר לאגף הבידוד. ביום 21/03/18 הפסיק את שביתת הרעב והוחזר לתאו, לאחר שהבטיח להתנהג בצורה הולמת ולא להפר את הסדר והמשמעת או לקלל את האסירים באגף. לא ברור על איזו התעללות מלין העותר. העותר טופל על ידי צוות המרפאה והאגף אשר דאג לכל צרכיו וזאת בגין המגבלות הרפואיות שיש לו, אך אין הדבר מונע ממנו מלהפר את הסדר והמשמעת, לדבר בלשון גסה ומעליבה כלפי סוהרים ואסירים.

·          ככל שעסקינן בהתנהלות הגובלת לכאורה בפלילים, הכתובת לבחינת הטענות הינה משטרת ישראל. ככל שטענותיו של העותר אינן מלמדות על התנהלות פלילית, הגורם האמון על בדיקת טענות ותלונות אסירים הינו קצין תלונות אסירים ועצורים במשרד לביטחון פנים ו/או נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. למיטב ידיעת המשיבה, העותר הגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בעניין דומה/זהה ביום 27/11/17 והעניין נמצא בטיפולם. לפיכך יש להורות על דחיית/מחיקת העתירה.

3

דיון

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ולאחר עיון בהתייחסויותיהם של רופא הכלא ושל מפקד הכלא, שוכנעתי, כי העותר זוכה לתנאי כליאה ולטיפול רפואי המתאימים למגבלותיו ותואמים את צרכיו. העותר הוחזק בבידוד בשל התנהגותו השלילית והמאיימת כנגד סוהרים ואסירים, אשר הובילה לסכסוכים עם אסירים אחרים בבית הסוהר, כעולה מהמידע המודיעיני בעניינו. העותר הפסיק את שביתת הרעב ביום 21/03/18 והוחזר לתאו. אך, הדבר אינו מונע ממנו מלהפר את הסדר והמשמעת ולדבר בלשון גסה כלפי סוהרים ואסירים.

תפקידו של ביהמ"ש הדן בעתירת אסיר אינו להחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו ולכן אל לו להתערב בהחלטות המשיב, אלא במקרים חריגים בהם נחזה כי נפל פגם בשיקול הדעת המנהלי, כחוסר תום לב, שרירות, התעלמות משיקולים ראויים, או התבססות על שיקולים לא רלוונטיים, שיש

בהם כדי להצביע על חריגה קיצונית ממתחם הסבירות.

לאחר שבחנתי את התייחסויותיהם של רופא הכלא ושל מנהל הכלא, ובהתחשב במידעים המודיעיניים בעניינו של העותר, לא מצאתי מקום להתערבות שיפוטית בהחלטות המנהליות.

באשר לבקשת העותר ליתן טעם מדוע לא מנוכה מתקופת מאסרו התקופה המנהלית, הניכוי מעוגן בהוראת הפקנ"צ ועניינו של העותר איננו שונה מעניינם של אסירים אחרים.

אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ח, 12 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.