1

בפניי עתירת אסיר המבקש להורות למשיב לשלבו בטיפול מעמיק ומשמעותי בתחום עבירותיו.

נימוקי העתירה

העותר שהיה קטין במועד ביצוע העבירה, נידון למאסר עולם לאחר שהורשע בעבירות של רצח והצתה. לאחר מכן, הורשע בעבירות נוספות, לרבות, בריחה ממשמורת חוקית ועבירות רכוש בגינן נידון ל-4 שנות מאסר נוספות מתוכן שנתיים מצטבר.

בשנת 2014 נקצב עונשו של העותר ל-30 שנות מאסר בגין עבירת הרצח. סך הכל תקופת המאסר המצטברת עומדת על 32 שנה.

העותר טען כי כבר בשלבים המוקדמים נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה, ביקש להשתלב בטיפול.

הוועדה שהחליטה להמליץ על קציבת עונשו של העותר, ציינה במסגרת נימוקיה, כי התנהגותו של האסיר בכלא חיובית, חלה התקדמות רבה, השלים השכלה, ממושמע ועומד בהנחיות הכלא ומביע חרטה עמוקה על מעשיו.

2

העותר טוען, כי דוחות גורמי הטיפול הינם חיוביים ביותר. בשנת 2012 עבר מבית סוהר רימונים לבית סוהר שאטה כדי להשתלב בפרוייקט "יהב" - המיועד לאסירים המרצים עונש מאסר בגין עבירות המתה, אך הפרוייקט הופסק משיקולים של בית הכלא, ללא קשר לעותר.

העותר עבר מאז טיפול פרטני והכנה למסגרת טיפולית קבוצתית, הובטח לו כי ישולב בטיפול יעודי מעמיק. בשנת 2015 שולב בפרוייקט מאסרים ממושכים בהתאם לנתונים האישיים שלו.

העותר לא השלים את הטיפול והודח ממנו לאחר 8 חודשים ולאחר שמנחיי הקבוצה התרשמו שהוא מגלה נוקשות, תוקפנות, קיצוניות, מגננה והתקפה.

למרות הדחתו החליטה הוועדה, כי בחלוף הזמן תיבחן בשנית האפשרות להחזירו לפרוייקט, מאז הוא מנסה לחזור ולהשתלב בפרוייקט, אך לא שולב עד היום.

כתב התשובה

התייחסות ראש תחום טיפול ושיקום שצורפה לכתב התשובה, מפרטת את ההיסטוריה הטיפולית של העותר ואת התקדמותו בתהליך הטיפולי שהוא עובר.

מעמדת גורמי הטיפול עולה, כי הקושי שלו במתן אמון והתמסרות לאחר ובפרט לדמות מטפלת, אינן מאפשרות לו לצאת מהמקום המוכר והידוע ומהתפיסות והעמדות שלו ששמרו עליו במשך שנים.

העותר היה אמור להשתלב בטיפול, כפי שביקש, אולם עבר עבירה משמעתית שבמסגרתה "חווה תסכול וכעס כלפי הדמות המטפלת והתנהג כלפיה בחוסר גבולות ותוקפנות". על כן, הוחלט לדחות את השתלבותו במסגרת הטיפולית ב-3 חודשים וזאת בהתחשב בתנאי הקבלה המחייבים התנהלות תקינה ללא דוחות משמעת, לפחות תקופה של 3 חודשים.

המשיבה מציינת, כי עם חלוף פרק הזמן הדרוש, תיבחן בשנית שילובו של העותר במחלקה.

דיון

עיינתי בהתייחסות ראש תחום טיפול המפרטת את התהליך אותו עבר העותר.

נראה שההחלטה לדחיית שילובו של האסיר במחלקה טיפולית ל-3 חודשים בשל אירוע המשמעת, הינה החלטה סבירה ותואמת אף את הגישה והצרכים הטיפוליים.

3

המשיבה מציינת, כי דחיית טיפול מהווה כלי מאד חשוב של גורמי הטיפול בכל הנוגע להתנהלות מול אסיר המתקשה בהצבת גבולות. כן, יש בה כדי לבחון את יכולתו ומסוגלותו של האסיר להיות מאופק באירוע המשמעתי שהיה לו והדבר מהווה אינדיקציה משמעותית לגורמי הטיפול בכל הנוגע להתאמתו של האסיר במחלקה הטיפולית.

נראה לי כי אין מקום להתערב בהחלטת הגורמים המקצועיים.

בהתחשב בתקופה בה שוהה העותר בבית הסוהר מאז היותו קטין ובתהליך הטיפולי המשמעותי שעבר מאז, נראה שאם לא יהיו לעותר בעיות משמעת אחרות, יש לעשות מאמץ ולשלבו במסגרת הטיפולית לה הוא מבקש להתקבל.

כפוף להערה האמורה, אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ח, 16 מאי 2018, בהעדר הצדדים.