הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירת אסיר במסגרתה הוא עותר נגד החלטת המשיב שלא לשלבו בסבב חופשות.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר בפועל של 31 חודשים החל מיום 14.09.21 בגין הרשעתו על פי הודאתו בעבירות בנשק. במהלך תקופת מאסרו הנוכחי הורשע בעבירה של החזקת סכין שלא כדין ונדון ל-30 ימי מאסר. לחובתו הרשעות קודמות ומאסרים קודמים. מסווג לקטגוריה ב'1 משטרה. טרם יצא לחופשות במאסרו ובקשתו לשחרור מוקדם נדחתה ביום 12.03.23.

העותר טוען כי הוא אסיר חיובי ללא דוחות משמעת, אשר עושה מאמצים לשקם את חייו ועבר הליך משמעותי בבית הסוהר. נטען כי אין לחובתו שיוך לסכסוכים ואין בעניינו ידיעות מודיעיניות חדשות. נטען כי סירוב המשיב לבקשה אינו סביר. מדובר בבחור צעיר שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק וחוות הדעת שהוגשו לוועדת שחרורים בעניינו היו חיוביות. החלטת המשיב פוגעת בסיכויי השיקום של העותר. תסקירי שירות המבחן שהוגשו בהליך הפלילי אינם רלוונטיים היום ואין מקום להפנות אליהם. הגורמים הטיפוליים בכלא נתנו חוות דעת חיוביות והתרשמו התרשמות שונה לחלוטין. יש מנעד של ידיעות מודיעיניות ויש הבדל בין ידיעות שמדברות על כוונות לפגוע לבין איזושהי אמירה שנאמרה על ידי העותר לכאורה ששומע אותה אסיר אחר ומעביר אותה לידי הקמ"ן מתוך אינטרס. יש לתת את הדעת לכך שאנו נמצאים במיקום הנמוך במנעד. העותר סובל מבעיה רפואית במיתרי הקול שחוסמת את נשימתו והוא אמור לעבור ניתוח. כאשר הוא מבקש להשתלב בטיפול לא נותנים לו בגלל הבעיה הרפואית. הוא ממתין לניתוח זמן רב. ועדת השחרורים לא הייתה סבורה שהעותר צריך לעבור טיפול להתמכרות לסמים, אלא בנוגע לעבירות נשק. נאמר לוועדה שתיפתח קבוצה לעבירות נשק והעותר ישולב, אך הקבוצה לא נפתחה. הוועדה התבססה על כך שישולב בקבוצה ויחזור שוב לוועדה. בקשר לידיעה המודיעינית לא הוגש כתב אישום ולכן ככל הנראה אין מדובר באירוע בעייתי. העותר כלל לא נחקר על כך.

המשיב טוען כי ביום 1.5.23 בחן הגורם המוסמך את בקשת העותר לצאת לחופשה והחליט לדחותה בשל התנגדות גורמי המודיעין וגורמי הטיפול. נטען כי אסירים אינם מחזיקים בזכות קנויה לצאת לחופשות ולגורם המוסמך מסור שיקול דעת רחב בעניין זה. חופשה הינה פריבילגיה הניתנת לאסיר כאשר התנהגותו הינה ללא דופי, בהעדר חמ"ן שלילי וכאשר הוא משתתף במסגרת טיפולית במידה והוגדר כמתאים לטיפול וקיימת יכולת של שב"ס לטפל בו. העותר בעל רקע של שימוש בסמים ונמצא בעל נזקקות טיפולית הן בתחום ההתמכרויות והן בתחום הנשק. הוצע לו להשתלב במחלקה טיפולית בתחום ההתמכרויות בבית סוהר אלה, בשל מגבלה רפואית ממנה הוא סובל, אך הוא סירב לכך. נוכח סירובו שולב בקבוצה ראשונית לטיפול בהתמכרויות. הוסבר לו כי הוא זקוק לטיפול מעמיק בתחום ההתמכרויות אך הוא העדיף להשתלב בטיפול בתחום האלימות הכללית. הוא לא שולב מאחר שעליו לעבור תחילה טיפול ייעודי בתחום ההתמכרות שרק לאחריו יוכל להשתלב בטיפול בתחום עבירות הנשק. נוכח העובדה שלא עבר טיפול ייעודי בתחומים אלה ובהתאם לצרכיו הטיפוליים, הוא אינו מומלץ לחופשה. המשיב מפנה גם לתסקירי שירות המבחן שהוגשו במסגרת ההליך הפלילי. כן נטען כי מעמדת גורמי המודיעין עולה כי בעניינו של העותר חמ"ן בדבר מעורבות שלילית ומכאן התנגדותם לשילובו בסבב חופשות. בנוסף לאחרונה נדון העותר בהליך משמעתי בגין גרימת נזק לרכוש שב"ס. כמו כן, נשללה ממנו טובת הנאה בגין סירובו לצאת למרכז החינוך והתחצפותו למנהל האגף. נטען כי לאור חומרת העבירות בהן הורשע העותר, סוגן, טיבן ונסיבותיהן, מוטל על העותר נטל מוגבר לשכנע כי לא נשקפת ממנו מסוכנות בהוצאתו לחופשה. לכן בנסיבות בהן קיימת התנגדות מנומקת של גורמי הטיפול והתנגדות גורמי המודיעין ולאור האמור לעיל אין מקום להתערב בהחלטה של הגורם המוסמך ששקל את כל השיקולים הרלוונטיים ולא נפל בהחלטתו פגם המצדיק התערבות.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני, כולל המידעים בעניינו של העותר, הגעתי למסקנה כי אין מקום לקבל את העתירה שכן לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת המשיב.

כפי שהובהר על ידי המשיב, קיים מידע סודי עדכני בדבר חשד מבוסס למעורבות שלילית של העותר במהלך ריצוי המאסר הנוכחי (ידיעה מס' 4320847). אמנם העותר אינו מהמעורבים העיקריים באירוע נשוא הידיעה, אך הוא כלול בין המעורבים. מעבר לכך, העותר הועמד לדין משמעתי לאחרונה ונשללה ממנו טובת הנאה בגין התנהגות לא ראויה. כמו כן, העותר טרם עבר את הטיפול הייעודי המתאים לצורך הפחתת מסוכנותו. כל האמור לעיל מצדיק שלילת יציאה לחופשות לעת הזו.

לאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשה והחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של הגורם המוסמך אצל המשיב. כמו כן, אין זו דרכו של בית המשפט להתערב בהחלטות הנוגעות ליציאתו של אסיר לחופשה אלא במקרים חריגים, ובהקשר זה לא יחליף בית המשפט את שיקול דעתו של שב"ס בשיקול דעתו שלו [רע"ב 8174/21 שרון רווח נ' שירות בתי הסוהר (29.11.2021); רע"ב 9/12 פלוני נ' מדינת ישראל (4.4.2012)]. בעת שקילת בקשה לאישור חופשה המשיב מביא בחשבון גם את מידת הסכנה הנשקפת לציבור או לאסיר במהלך החופשה ולמשיב שיקול דעת גם בעניין זה, שכן הוא אמון על ביטחון הציבור וביטחון האסיר גם במהלך החופשה.

כאמור, המידע הקיים בידי המשיב ואי השלמת הטיפול הייעודי המתאים להפחתת מסוכנותו של העותר מהווים שיקולים רלוונטיים ולכן החלטתו של המשיב בעניין העותר הינה סבירה לעת הזו. על כך יש להוסיף כי כאשר מדובר באסיר המרצה מאסרו בגין עבירות הקשורות בנשק, יש להביא בחשבון גם את הפסיקה המחמירה בשלבים שונים של ההליך הפלילי בנוגע לעבירות בנשק. כפי שנקבע בפסיקה, מדובר בעבירות חמורות, המקימות חזקת מסוכנות ומעורבותו של העותר במעשים מסוג זה משפיעה גם על השיקולים בכל הנוגע לתנאי הכליאה שלו, רמת האבטחה הנדרשת בעניינו וכן האפשרות להוציאו לחופשה. על כן, על רקע ביצוע העבירות הקשורות בנשק שבגין ביצוען מרצה העותר מאסר, ומאחר שבעניינו של העותר קיים מידע שלילי כמפורט לעיל, המצביע על מסוכנות, קיימת חומרה יתרה וחשש למסוכנות בעניינו. סוג העבירות בהן הורשע העותר, טיבן ונסיבותיהן, על רקע האלימות הגואה בחברה הערבית לאחרונה ומחיר הדמים שגובה אלימות זו, מחזקים את סבירות ההחלטה שקיבל שב"ס בענייננו.

בסיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני, הגעתי למסקנה כי החלטת המשיב בעניינו של העותר הינה החלטה שהתקבלה בהליך מנהלי תקין, מדובר בהחלטה שהתקבלה משיקולים ראויים, אשר הינה החלטה סבירה ועניינית בנסיבות העניין. לא נפל בהחלטת המשיב פגם המצדיק התערבות של ביהמ"ש בהחלטה.

על כן, העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.