1

העותר מרצה עונש מאסר בן 18 שנים ו-7 חודשים, בגין עבירות של ניהול ארגון פשיעה, סחיטה בכוח ואיומים, וכן הוא עצור עד תום ההליכים בגין כתב אישום נוסף המייחס לו שני אישומים של רצח.

בעתירתו מלין העותר על ביטולם במהלך חודש מאי 2017 של כלל הביקורים, שיחות הטלפון לבני משפחתו מדרגה ראשונה ולעורכי דינו לצורך ניהול משפטיו, ועל ביטול אישור התייחדות עם אשתו.

2

לטענתו, במרבית תקופת מאסרו זכו העותר ואשתו להתייחדות, מבלי שדווח על הפרת משמעת או חריגה כלשהי מנהלי שב"ס, אין קשר בין המידע המודיעיני בעניינו של העותר לבני משפחתו, שאינם מעורבים בפלילים, ועל כן אין לפגוע במערך המשפחתי התומך בעותר, בפרט בשים לב לתנאי מעצרו/מאסרו ולמצבו הנפשי המורכב.

עוד טען העותר כי יש להחזירו לתנאי "שמור" באגף הפרדה ברימונים על מנת לאפשר ניהול הליך הוגן בתיקים הפליליים המורכבים שמתנהלים נגדו, וכן לשוב ולשקול שילובו עם אסיר נוסף.

במהלך הדיון לפני ומתוך שעתירה צריכה להיות בנושא אחד בלבד, ביקש ב"כ העותר למקד את טענותיו בהסרת האיסור על ביקורים וטלפונים של בני משפחה מדרגה ראשונה, על מנת לצמצם את הנזק לחיי משפחת העותר - אשתו וילדיו.

ב"כ המשיבה עמד על כך שבמסגרת עת"א 37413-11-17 דחה בית משפט זה (כבוד השופטת רג'יניאנו) ביום 23.11.17 עתירה דומה של העותר שעניינה מניעת ביקורים וטלפונים (מניעה מיום 15.11.17)..

לעניין תנאי ההפרדה של העותר נטען, כי החלטה בדבר המשך החזקתו בהפרדה ניתנה אך ביום 24.11.17, במסגרת עת"א 37585-11-17, ובנסיבות אלה אין מקום להתערב בכל הנוגע להחלטה זו.

בהתאם לתקנה 4(ג)(4) לתקנות סדרי הדין (עתירות אסירים), תש"ם -1980, אין לדון מחדש בעתירה דומה מקום שטרם חלף פרק זמן משמעותי ומקום שאין שינוי נסיבות.

3

כמו כן נטען, כי צבר המידע בעניינו של העותר אשר בגינו הוארכה החזקתו בהפרדה, אינו מאפשר הסרת המניעה על טלפונים וביקורים.

.

סוגיה זו נדונה על ידי כבוד השופטת רג'יניאנו במסגרת עת"א 37413-11-17 ועת"א 37585-11-17 לפני כחודש ימים, ובשים לב לפרק הזמן הקצר שחלף ובהעדר שינוי נסיבות, צודק ב"כ המשיבה כי אין מקום להתערב בהחלטות שיפוטיות.

אף לגופו של עניין אציין, כי לשם בחינת סבירות החלטת הרשות , עיינתי במידע המודיעיני שהוגש לעיוני ( ידיעות 130, 304, 512) ובחוו"ד שמספרן 575, 231, 132, ומצאתי כי המידע האמור תומך בהחלטת הרשות להגביל לעת הזו את קשריו של העותר - בין באמצעי של החזקה בהפרדה ובין באמצעים מגבילים אחרים שננקטו, דוגמת מניעת טלפונים וביקורים.

לאור האמור, מצאתי כי החלטת הרשות סבירה ואף מתבקשת בנסיבות העניין, והנני דוחה את העתירה.

יחד עם זאת, חזקה על המשיבה, לנוכח תנאי מעצרו של העותר, כי תבחן מעת לעת אפשרות להסרת המניעה האמורה.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ח, 25 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.