1

בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה שלא לאשר לו ביקורי קרובי משפחה מדרגה שנייה.

נימוקי העתירה

העותר טוען כי במהלך תקופת מאסרו (ריצה עד כה 25 שנה) הלכה אמו לעולמה, אביו מבוגר בן 80 ומתקשה להגיע לביקורים, אחיו עסוקים בעבודתם ואינם יכולים להפסיד ימי עבודה כדי לבוא ולבקרו. לפיכך, הוא מבקש לאפשר לו ביקורים של בני משפחה מדרגה שנייה.

לחלופין, מבקש העותר להורות כי הביקורים יערכו בימי שישי שבת, ימים בהם אחיו פנויים מעבודה ויכולים לבקרו.

העותר מוגדר אסיר ביטחוני, מרצה 3 מאסרי עולם מצטברים, בלתי קצובים, לאחר שהורשע בעבירות רצח, פעולות איבה, ניסיון לרצח, חברות בארגון לא מוכר וקשירת קשר לביצוע פשע. מסווג לקטגוריה א' - בטחוני.

כתב התשובה

2

·        בהיות העותר אסיר ביטחוני, הוא רשאי לקבל ביקורי משפחה מקרבה ראשונה בלבד בהתאם להוראות סעיף 17(א)3 לפקודה 03.02.00 "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים".

·        העותר הגיש בקשה גורפת לביקורי משפחה מדרגה שנייה ללא פירוט שמות קרובי המשפחה ומהות הקרבה המדויקת.

·        בניגוד לטענת העותר, עולה מרישומי שב"ס שהעותר זוכה לביקורים סדירים של בני משפחתו מדרגה ראשונה.

·        על מנת שניתן יהא לשקול ביקורי משפחה מדרגה שנייה, על העותר לעמוד בתנאי הסף של סעיף 4(ב), כפי שנקבע בהלכת "יונס" רע"ב 6959/09 נאהר יונס נ' שב"ס.

·        באשר לסעד החלופי, ביקורים בימי שישי - שבת, במתקני שב"ס לא מתקיימים ביקורים בימי שבת. המדובר על החלטה כלל מערכתית כפי שהחליט הנציב, בין היתר, הדגש שבמחויבות שב"ס כמוסד ממלכתי בשמירה על כבוד השבת, שיקולי ביטחון, מניעת איומים ביטחוניים, והצורך בביצוע משימות הכרחיות לניהול שוטף של מתקני הכליאה בהתחשב במצבת כח האדם המצומצמת. הביקורים בכלא גלבוע, שם שוהה העותר מתקיימים במהלך הימים א' - ד'.

דיון

נקודת המוצא בהגבלות על אפשרות הביקורים של אסירים ביטחוניים, נעוצה, ראשית, בסיווגם לקטגוריה של אסירים שנשקף מהם סיכון ממשי לביטחון המדינה בכלל, והן לסדר ולמשמעת בבית הסוהר. במציאות הביטחונית שבה מצויה ישראל, אין פסול ביצירת קטגוריה נפרדת של אסירים ביטחוניים, עליהם תחול מערכת כללית מיוחדת הכוללת הגבלות שונות המוטלות על מי שנמנה עליה, בין היתר, בעניין "ביקורים" (דנג"צ 204/13 סעיד צלאח נ' שב"ס, דברי כב' הנשיא גרוניס, עמ' 30 לפסק הדין. ראה גם דברי כב' השופטת בעניין "יונס", פיסקה 10 לפסק הדין וכן רע"ב 425/99 שוקרי).

הסמכות ושיקול הדעת להתיר ביקורים , נתונה למשיב מכח סעיף 47(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] התשל"ב - 1971. מכח סמכות זו הוצאה פקודת האסירים הביטחוניים, בה נקבע כי אסיר ביטחוני מורשה לקבל ביקורים רק מצד קרובי משפחה מדרגה ראשונה, סעיף 17א(1). על מנת להקל ולהסיר חלק מהמגבלות, על האסיר הביטחוני לעמוד בתנאי סעיף 4ב' לפקודה. התנאי הראשון הוא כי האסיר לא היה בקשר עם ארגון בעת ביצוע העבירה או שלפי חוות דעת שב"כ חל בו שינוי ממשי ובולט וכי הקשר נותק, והתנאי השני - שלא נשקפת סכנה לביטחון המדינה מאי הסרת המגבלות.

ברע"ב 7833/15 לינא ג'רבוני נ' שב"ס קובעת כב' השופטת ע. ברון:

3

"... על רקע דברים אלה, נראה כי יש מקום למשנה זהירות, והגבלת המבקרים בעניינה של המבקשת לדרגה ראשונה בלבד, היא פרי איזון ראוי בין מכלול השיקולים הנוגעים לעניין...".

מגזר הדין בעניינו של העותר עולה כי הוא יחד עם 3 נאשמים נוספים, ערבים תושבי ישראל, הורשעו עפ"י הודאתם בעבירות של רצח בכוונת תחילה בשלושה מקרים, עבירות בנשק, קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לרצח במס' מקרים וחברות בהתאחדות בלתי מותרת וכניסה לשטח סגור.

הנאשמים הזדהו עם ארגון הג'יהאד האסלאמי, הקימו יחדיו התאחדות בלתי מותרת ששמה לה למטרה לפגוע בחלק מאוכלוסיית ישראל, קשרו קשר במטרה לאתר חיילים בודדים, רציחתם ונטילת נשקם. נעשו מס' נסיונות להוציא את הקשר לפול. לבסוף פעלו ורצחו שלושה חיילים לאחר שחדרו למחנה צבאי בסמוך לגלעד, באכזריות כמפורט בעודות כתב האישם שבו הורשעו.

בית המשפט מציין בגזר הדין כי אין ספק כי הנסיבות, בהתחשב בביצוע האכזרי של מעשי הרצח, ובחומרה יוצאת הדופן של המעשים, כשהנאשמים תכננו בקפידה ובקור רוח את כל צעדיהם, תומכות במסקנה שיש לגזור את דינם למאסר עולם במצטבר.

מעיון בדוח הביקורים, עולה שהעותר זוכה לביקורים סדירים.

עפ"י חוות דעת שב"כ העותר ממשיך לקיים קשר עם ארגון עוין ופעיליו.

התנהלות העותר בכלא שלילית, כעולה מהחמ"ן שנצבר בשב"ס.

אין כל אינדיקציה להבעת חרטה.

באשר לבקשה החלופית, מפקד בית הסוהר הוסמך לקבוע את ימי הביקורים, באישור מפקד המחוז של שב"ס.

כללים אלה מחייבים את קבוצת האסירים הפליליים וכן את קבוצת האסירים הביטחוניים. אין מקום לחריגה בעניינו הפרטני של העותר.

בנסיבות העניין, אני מוצא כי החלטת המשיב הינה עניינית וסבירה ואין מקום להתערב בה.

4

העתירה נדחית.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ח, 08 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.