הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירת אסיר שהגיש העותר נגד ההחלטה שלא להסיר את סיווגו כבעל סיכון גבוה לבריחה (סג"ב).

העותר הינו עצור פלילי עד תום ההליכים בתפ"ח 42980-08-18 של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, בגין עבירות של רצח, ניסיון לרצח ועבירות בנשק. נעצר בתאריך 28.07.18. מוגדר בסיכון גבוה לבריחה החל מתאריך 04.09.18. בתאריך 25.04.23 ניתנה הכרעת דין בעניינו והוא הורשע בביצוע עבירות של רצח, ניסיון לרצח ועבירות בנשק. קבוע דיון לטיעונים לעונש.

העותר טוען כי בשל סיווגו הוא מובא למפגש ביקורים בכלא כשהוא נתון באזיקים והדבר גורם לילדיו לטראומה. הוא מנוע מלצאת לקבוצת חינוך וסגור כל היום בתא. העותר טוען שהיה במעצר בית כשנה. נטען כי המידעים המודיעיניים אינם נכונים. העותר טוען כי לא היה בחוץ לארץ והסגיר את עצמו. נטען כי מאחר שהורשע אין לו נסיעות רבות לבית המשפט. רק לטיעונים לעונש ושימוע גזר הדין. המידעים הם מתאריכים שבהם העותר טוען שהיה במעצר בית. אף פעם לא היו הפרות של מעצר הבית.

המשיב טוען כי העותר הגיש עתירות קודמות באותו עניין אשר נדחו או נמחקו. נטען כי הגורם המוסמך דן בסיווגו של העותר כסג"ב והוחלט כי העותר ימשיך להיות מוגדר כסג"ב וזאת בהסתמך על חוות הדעת של גורמי המודיעין ולפיה אודות האסיר קיים מידע המעיד על רמת סיכון גבוהה לבריחה של העותר ממשמורת חוקית. יחד עם זאת נקבע כי לאחר שיינתן גזר דין וככל שלא תעלה אינדיקציה נוספת תבחן הגדרתו של העותר בשנית. נטען כי סיווגו של אסיר כסג"ב הינה סמכות הנתונה לשיקול דעת המשיב כפועל יוצא מאיזון בין נסיבותיו האישיות המיוחדות של כל אסיר, בין תנאי האסיר שיפגעו כתוצאה מסיווגו כסג"ב ובין אינטרסים אחרים כגון מניעת בריחות, הסיכון שינצל חופשה לביצוע עבירות פליליות מחוץ לכותלי הכלא או לקידום פעילות פלילית בתוך הכלא וכן היבטים של הגנה על שלום הציבור. המשיב מתנגד להסרת ההגדרה בעת הזו וזאת על סמך חוות הדעת של גורמי המודיעין מאחר שאודות האסיר קיים מידע המצביע על כוונות שליליות. כמו כן, העותר היה בבריחה כ-10 חודשים בחוץ לארץ בזהות בדויה לאחר אירוע הרצח. נוכח האמור לעיל ולאחר עיון בחומר המודיעיני והמסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו קיימת עילה וחשיבות הכרחית להמשך הגדרתו של העותר כאסיר סג"ב. נטען כי הגדרת אסיר כסג"ב הינה בעלת חשיבות רבה בכל הקשור להנחיות הביטחון בבית הסוהר ומחוצה לו ומדובר בצורך הכרחי. כן נטען כי ההחלטה מצויה בלב ליבן של סמכויות המשיב ומבוססת על מידע מהימן. מדובר בהחלטה סבירה, אשר נבחנת אחת לחצי שנה על ידי הגורם המוסמך ואין מקום להתערב בה.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטה שלא לבטל סיווגו של העותר כסג"ב.

הגדרת אסיר כסג"ב מצויה במסגרת שיקול דעתו הרחב של המשיב, כאחראי על ביטחונם של האסירים ושל הציבור וההחלטה שבנדון ניתנה במסגרת שיקול דעתו של המשיב כדי למנוע פגיעה בביטחון הציבור ובסדר במתקן הכליאה, על יסוד סביר לחשש העולה ממסוכנות העותר. זאת ניתן לראות על בסיס החומר הסודי שהוגש לעיון ביהמ"ש, המצביע על מעורבות שלילית וכוונות שליליות. אמנם המידע אינו מהעת האחרונה, אך בהחלט ייתכן שבשל הגדרתו כסג"ב נמנע ממנו להמשך במעורבות שלילית, כפי שהיה בעבר. לזאת יש להוסיף כי טרם מעצרו היה בבריחה כ-10 חודשים בחוץ לארץ בזהות בדויה וכי לאור הרשעתו לאחרונה בעבירות חמורות בהחלט יש סיכון גבוה לבריחה לאור המידע שהוצג לעיוני. בדרך כלל, ביהמ"ש לא יתערב בהחלטה בעניין זה שנמצאת במסגרת שיקול דעתו של המשיב וביהמ"ש לא יחליף את שיקול דעת שב"ס בשיקול דעתו שלו, אלא מקום שנמצאה חריגה מהותית ממתחם הסבירות [ראו: רע"ב 4879/17 כאמל טורק נ' שרות בתי הסוהר (21.06.2017)].

במקרה זה, כאמור, לאור המידע שהוצג לעיוני, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב, אשר ניתנה במסגרת שיקול דעתו על בסיס מידע רב ועדכני, ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות. על כן, העתירה נדחית. עם זאת, בהתאם להצהרת ב"כ המשיב, לאחר שיינתן גזר הדין נגד העותר ייבחן שוב סיווגו בהתאם לנהלים ולשיקול דעתו של המשיב. בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.