1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד יוליאן לנדסמן

ב"כ המשיב - עו"ד ליטל מהלל

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון לתקופה של 20 שנות מאסר בגין מספר רב של עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, התעללות בקטין, תקיפת קטין ועבירות נוספות כלפי קטינים במסגרת פרשת "הרב אליאור חן", במסגרתה הורשעו העותר ואחרים במעשי אלימות, התעללות ועינויים בילדים רכים בשנים.

לעותר זהו מאסרו הראשון, הוא מסווג לקטגוריה א' משטרה ואלמ"ב, ומלין על סירוב המשיב לאפשר יציאתו לחופשה חריגה לרגל חגיגת בר המצווה של אחיו.

לטענתו הוא מוכן להשתלב בטיפול בנפגעי כתות ועל פי חוות דעתו של פרופ' ויצטום זהו הטיפול לו הוא זקוק ולא טיפול באלימות במשפחה.

המשיב הציג לעיוני שתי חוות דעת חסויות של ועדת האלמ"ב. נטען כי העותר אינו עומד בתנאי הפקודה ליציאה לחופשה חריגה, שכן מדובר בבר המצווה של אחיו ולא של בן או בת האסיר, כפי שהפקודה מציינת.

לטענה זו השיב ב"כ העותר כי ניתן להוציא לחופשה חריגה מטעמים מיוחדים.

ועדת אלמ"ב לא המליצה על שילובו של העותר בסבב חופשות והמשיב לא המליץ על חופשה חריגה, באשר ועדת אלמ"ב אינה ממליצה לעשות כן.

2

עוד נטען על ידי המשיבה, כי העותר אינו מעוניין בטיפול באלימות אשר הוצע לו ולטענת בא כוח העותר, העותר מסכים לטיפול בתחום האלימות אך לא בתחום האלימות במשפחה.

באשר למעורבות השלילית, הרי מדובר בידיעה אחת אשר ספק אם יש בה כדי למנוע הוצאתו של העותר.

יחד עם זאת, לא מצאתי כי התקיימו טעמים מיוחדים להוצאת העותר לחופשה חריגה.

תפקידו של בית המשפט הינו לבחון את סבירות החלטתה של הרשות.

העותר לא הסכים להשתתף בטיפול אשר גורמי הטיפול סברו כי הוא זקוק לו, ובחר להסתמך על חוות דעת של פרופ' ויצטום.

עד עתה לא השתתף העותר בטיפול כלשהו.

בנסיבות אלה, החלטת המשיב סבירה בעיניי ולפיכך הנני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ד, 01/07/2014 במעמד ב"כ הצדדים.