1

1.         העותר נדון למאסר עולם בגין הרשעתו בעבירת רצח שבוצעה בתגובה לרצח אחיו על ידי משפחה יריבה.

            עונשו נקצב ל-32 שנים. נושא מאסרו מ-31.1.2005. תום מאסרו 2037. מסווג לקטגוריה א'.

2.         העתירה מכוונת כנגד החלטת ועדת אסירי עולם (להלן: "הועדה") שדחתה בקשתו של העותר לשלבו בסבב חופשות.

3.         ב-25.6.2017 דנה הועדה בבקשת העותר לצאת לחופשה. כעולה מהפרוטוקול, העותר נוטל אחריות מלאה למעשה הרצח. מביע צער ואמפתיה ונראה כי לאורך מאסרו עבר הליך טיפולי משמעותי והינו בעל יכולת להיתרם מקשר עם גורמי טיפול.

2

            אבחונו הפסיכולוגי מגדיר מסוכנותו כנמוכה. אין חמ"ן שלילי בעניינו של העותר.

            לעותר עבירת משמעת בנושא אלימות מ-17.7.2016.         

הועדה מציינת כי העותר עבר כברת דרך משמעותית בתחום הטיפול. יחד עם זאת, רק לאחרונה הוסרה הגדרתו כאסיר סג"ב ובמצב בו טרם התקיימה סולחה בין המשפחות, כאשר מדובר בסכסוך דמים, לא ניתן לשלול מסוכנותו של העותר בעת יציאה לחופשה.

4.         העתירה מכוונת נגד החלטת הועדה .

            נטען כי לאור התנהלותו החיובית של העותר, על פי חוות הדעת של גורמי טיפול וגם על פי התרשמות חברי הועדה, החלטת הועדה הינה בלתי סבירה, בהיותה מבוססת על נימוקים בלתי סבירים, בפרט כאשר אין אינטראקציה בין משפחת הקורבן למשפחת העותר.

5.         המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על החלטת הועדה. נטען, כי כאשר הסכסוך בין המשפחות טרם הגיע לסיומו, הוצאת העותר לחופשה מקימה חשש לשלום הציבור. עוד נטען כי העותר היה מעורב באירוע אלים בין כותלי הכלא בגינו הועמד לדין משמעתי ודי בכך כדי להצדיק את החלטת הועדה, כאשר מדובר במי שהורשע בעבירת רצח על רקע סכסוך בין משפחות. עוד נטען כי אודות העותר קיים מידע שלילי מהעת האחרונה, לפיו לא ניתן להעריך כוונותיו.

6.         לאחר הדיון קיבלתי את חוות הדעת של יחידת השטח ובהסכמת ב"כ העותר הוגשו פרטי המידע החסוי.

7.         דיון והכרעה

(א)       החלטת הועדה מבוססת על שני נימוקים. הראשון, הסרת הסג"ב רק לאחרונה והשני, לא התקיימה סולחה בין המשפחות.

            ההליך המשמעתי משנת 2016 אינו נמנה על נימוקי הועדה לדחיית הבקשה.

            בנוסף, מציינת הועדה (בסוף עמ' 4) "אין חמ"ן שלילי בעניינו של האסיר".

(ב)       המידע החסוי שהוצג לעיוני אינו מהעת האחרונה.

            הידיעות המסתיימות בספרות 814, 585 ו - 393 מתייחסות להגדרתו של העותר כאסיר סג"ב, שהוסרה בהמלצת גורמי מודיעין, וטוב שכך.

(ג)        אני סבורה כי הנימוק של הועדה המתייחס להסרת הסג"ב "רק לאחרונה", הינו בלתי סביר לאור הנימוקים שהביאו להסרת הסג"ב.

            המידע המסתיים בספרות 644 אין בו כדי לפעול לחובתו של העותר בבקשה ליציאה לחופשה.

3

(ד)       הנימוק השני של הועדה - היעדר סולחה בין המשפחות והמסוכנות        הנשקפת בעת יציאה לחופשה הוא הנימוק הרלבנטי והוא מבוסס על חוות דעת של יחידת השטח (17-0486-211) שבדקה עם הגורם הרלבנטי במקום את האפשרות של הוצאת העותר לחופשה וההשלכות שלה לגבי שלום הציבור.

8.         קביעות מסוג זה נטועות בליבת הסמכות של גורמי מודיעין ואינן מצדיקות התערבותו של בית המשפט, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן. אינני סבורה שזה המקרה שבפני. ככל שחוות דעתם של גורמי המודיעין הינה סבירה, בית המשפט לא יחליף שיקול דעתם בשיקול דעתו.

עם זאת, בחלוף שנה מאז החלטת הועדה, תתכנס הועדה ותדון מחדש בבקשה ותבחן את האפשרות ליציאה לחופשה בתנאים מגבילים, לרבות חופשה במקום מרוחק ובהפקדת ערבות כספית.

בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ח, 03 מאי 2018, בהעדר הצדדים.