1

העותר, אסיר פלילי, טוען כי יש להתערב בהחלטת המשיב 1 לספק לו כדורי שינה בשעות הערב המוקדמות.

רקע ותמצית טענות הצדדים

1.    העותר נדון לעונש מאסר עולם בגין רצח. העותר החל לרצות את מאסרו ביום 11.9.13 וזהו לו מאסרו השלישי.

2.    העותר טוען כי מזה כשלוש שנים וחצי, הוא נוטל כדורי שינה בכל ערב וכי רק באמצעותם הוא מצליח להירדם. העותר טוען כי כדורים אלו ניתנים לו בשעות הערב המוקדמות (בין השעה שש לשבע בערב) והוא נאלץ לבלעם מיד עם נתינתם, כך שהוא נרדם בשעה מוקדמת ומתעורר בשעה שלוש לפנות בוקר. עוד נטען, כי שעת נטילת התרופות, מונעת מהעותר מלשוחח עם אסירים אחרים ועם בני משפחתו, מלצפות בחדשות ומלתפקד במסגרת עבודתו במטבח בית הסוהר.

2

3.    המשיב, מנגד, טוען כי יש לדחות את העתירה. המשיב מדגיש כי התרופות שנוטל העותר ניתנות לו בהתאם להוראות גורמי הרפואה ובהתאם להוראות נוהל רפואה 02-2016 - "חלוקת תרופות לאסירים" (להלן: "הנוהל"). הנוהל קובע כי יש לתת תרופות לאסירים רק על ידי גורמי הרפואה וכי בתרופות מסוימות יש לוודא את בליעתן מיד עם נתינתן, שאם לא כן הן עלולות לשמש למטרות פסולות. המשיב הוסיף והדגיש, כי סבב חלוקת התרופות מתחיל בשעה 18:00 כך שלא מן הנמנע שהעותר מקבל את התרופות בטווח שבין השעות 18:00 עד לשעה 20:00 שבה מסתיים הסבב. עוד נטען כי בשעה 21:00, האגף שבו מוחזק העותר אמור להיות סגור. המשיב הוסיף והפנה להתייחסותו של רופא בית הסוהר - ד"ר מיכאל טקץ, ממנה עולה כי לעותר רקע של שימוש בסמים וניסיונות הברחה של תרופות ממכרות ולכן יש לוודא כי התרופה ניתנת לו תחת פיקוח בליעה. עוד הובהר, לבקשתי, כי מדובר בתרופת הרגעה שאינה גורמת לשינה מלאכותית ותכליתה אך לסייע בהירגעות לקראת השינה ובצמצום תופעות הגמילה מסמים.

דיון והכרעה

4.    לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שהועברו לעיוני ולאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הצריכות לעניין - שוכנעתי כי דין העתירה להידחות.

5.    במסגרת דיון בעתירות אסירים ועל פי עקרונות המשפט המנהלי, בית המשפט לא יתערב בהחלטות המשיב, אלא במקרים חריגים, בהם נחזה כי נפל פגם בשיקול הדעת המנהלי, כחוסר תום לב, שרירות, התעלמות משיקולים ראויים, התבססות על שיקולים בלתי רלוונטיים, וכדי חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (ר' רע"ב 2416/05 פלוני ז"ל נ' שירות בתי הסוהר (16.8.2007); רע"ב 8326/16 וידובסקי נ' שירות בתי הסוהר (1.1.2017); רע"ב 509/15 נחושתן נ' שירות בתי הסוהר (12.4.2015)).

6.    בבחינת עניינו של העותר, נמצא כי התנהלותו של המשיב סבירה ולא מצאתי טעם של ממש להתערב בה. עיון במכתבי גורמי הרפואה מלמד כי התרופה שמסופקת לעותר איננה תרופת הרדמה מלאכותית. כנזכר, מדובר בתרופת הרגעה שתכליתה להקל על נוטליה מהשפעתם של גורמי לחץ, על מנת להקל על כניסתם למצב שינה. בד בבד, בהתאם להוראות הנוהל שהעותר לא טען כנגדן, מדובר בתרופה המצריכה וידוא בליעה, על מנת לאיין את החשש מפני שימוש לרעה שיכול וייעשה בה (ר' מכתביו של רופא בית הסוהר, מר טקץ, מיום 27.7.17 ומיום 15.11.17). אין המדובר, אפוא, בתרופה שתוצאת נטילתה היא הירדמות מידית, כי אם סיוע בהירגעות בלבד. בנסיבות אלו, קיים קושי בקבלת טענת העותר לפיה הוא נרדם בשעות מוקדמות כ- 18:00-19:00 בערב, כתוצאה ישירה מנטילת התרופה.

3

עוד עולה מעמדת גורמי הרפואה, כי אין קשר ישיר בין נטילת התרופה, לבין יקיצתו של העותר בשעות מוקדמות, כפי שנטען. כמו כן, לא נסתרה עמדת המשיב לפיה סבב חלוקת התרופות מתחיל בשעה 18:00, אך אין המדובר בשעה הספציפית שבה ניתנת התרופה לעותר, כך שלא מן הנמנע שבפועל, נמסרת לו התרופה בשעות מאוחרות יותר.

7.    בנסיבות אלו, סבורני כי עמדת המשיב משקפת איזון ראוי בין האינטרס שבשמירה על ניהולו התקין של בית המאסר וצמצום גורמי הסיכון העלולים להתקיים בנטילת תרופות מסוימות, לבין האינטרס של העותר לפגיעה מידתית בזכויותיו ולשמירה על בריאותו התקינה.

8.    לפיכך, לא התרשמתי כי קיים טעם של ממש המצדיק התערבות שיפוטית בהתנהלותו הסבירה של המשיב. אבקש את המשיב לעשות כל שלאל ידו על מנת שהעותר יקבל את התרופה בסופו של הסבב הנערך.

לאור המקובץ - העתירה נדחית.

לידיעת הצדדים.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.