1

לפני עתירת אסיר (להלן :"המבקש") כנגד החלטת הממונה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות אשר הוטלו עליו, 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

המבקש טוען כי בסמוך לאחר מתן גזר הדין בעניינו, נקלע לנסיבות חיים קשות במיוחד לפיהן אחותו שסבלה ממחלה קשה ואשר טופלה על ידו, נפטרה ממחלתה, ורעייתו שברה את רגלה, כך שהוא נאלץ לטפל גם בילדיהם וגם במשק הבית. המבקש טען כי לא זנח את כוונותיו הטובות לבצע את עבודות השירות אשר הוטלו עליו, אלא ביקש לפעול מול קצין המודיעין לבחינת אפשרות לבצע את עבודות השירות בסמוך למקום מגוריו ולא בעיר טבריה כפי שהוחלט קודם שניתן גזר הדין. לדבריו קצין המודיעין מסר לו כי אין מידע מודיעיני השולל ביצוע עבודות השירות בכפר כנא, בסמוך למקום מגוריו, אולם בקשתו לבצע את העבודות בכפר כנא נדחתה. עוד טען המבקש כי לא זומן לשימוע ועל כן השימוע שנערך בהעדרו, נערך שלא כדין. הוא הודה כי נכח בישיבה בנושא אך טען כי לא היה זה שימוע ולא ניתנה לו הזדמנות לשטוח את טענותיו. המבקש הדגיש כי הוא מבקש לבצע את עבודות השירות ומתחייב לעשות זאת, ככל שניתן בכפר כנא, או גם במקום אחר - אם כך יוחלט.

2

המשיבים עמדו על דחיית העתירה. לטענתם המבקש היה מודע היטב לכך שעליו לרצות את עבודות השירות בטבריה, אך הוא החליט ליטול את החוק לידיו והחליט להציב תנאים ביחס למקום ביצוע עבודות השירות. למבקש ניתנו אין ספור הזדמנויות לבצע את עבודות השירות, אך בכל פעם עמדו בפיו תירוצים כך שלמעשה, עד כה, לא ריצה המבקש ולו יום אחד מעונשו. ההחלטה על הפסקת העבודות ניתנה לאחר שימוע שהתקיים כדין, בו נכח המבקש בעצמו אשר טען כי הוא אינו מוכן לבצע את העבודות אלא בכפר כנא. המבקש, למעשה, לא ריצה ולו יום אחד מתוך העונש אשר הוטל עליו.

המשיבים טענו כי ההחלטה בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות הינה החלטה סבירה ומידתית, בפרט לאור ההזדמנויות אשר ניתנו למבקש. משלא נפל פגם בהחלטת הממונה, טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה.

המבקש שטח בפני בית המשפט את נסיבות חייו המורכבות בתקופה שלאחר מתן גזר הדין וטען כי לא היתה כל הצדקה לדחות את בקשתו לבצע את עבודות השירות בסמוך למקום מגוריו הן מבחינה מודיעינית הן מבחינה הומניטרית. המבקש הדגיש כי לא היתה לו כוונה לזלזל בעבודות השירות אשר הוטלו עליו, אלא אך ורק לבחון, בהתאם למצב המשפחתי שאליו נקלע, את האפשרות לבצע את עבודות השירות באופן מידתי.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין העתירה להידחות.

בית המשפט, כפי שטענו המשיבים, בוחן את סבירות החלטתו של הממונה ואינו נכנס בנעליו. בחינה שכזו מובילה למסקנה כי המדובר בהחלטה שהיא סבירה.

ראשית, טרם נגזר דינו של המבקש, נקבעו התנאים בהם יבצע את עבודות השירות, בין היתר, נקבע כי יבצען בעיר טבריה. ככל שביקש לשנות את מקום ביצוע העבודות, היה עליו לפעול בדרך הקבועה לכך. תחת זאת, עשה המבקש דין לעצמו ולא התייצב לריצוי העבודות. בית המשפט אינו יכול לקבל התנהלות כזו מצד עובד שירות, אשר מבקש, בהתנהגותו, להכתיב לממונה היכן יבצע את עבודות השירות.

טענתו כי לא בוצע שימוע כדין גם היא אינה יכולה להתקבל, שעה שהמבקש התייצב לשימוע ואף חתם כי נכח. דבריו בשימוע, כי מוכן לבצע את העבודות בכפר כנא בלבד, מתיישבים עם טענותיו לפיהן ביקש לשנות את מקום ביצוע העבודות כאשר הלכה למעשה, לא התייצב לביצוע העבודות. כאמור, המבקש היה מודע למקום שבו הוא עתיד לבצע את העבודות והיה עליו, לכן, להתייצב מתחייב לעבודות השירות. בחירתו שלא להתייצב תוך הצבת תנאים לממונה על עבודות שירות, אינה מקובלת.

בנסיבות האמורות, לאחר שבחנתי את התנהלות הממונה בעניינו של המבקש, לא מצאתי בה דופי ועל כן דין העתירה להידחות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

3

ניתן היום, ט"ו סיוון תשפ"ב, 14 יוני 2022, בהעדר הצדדים.