1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד צדוק חוגי

ב"כ המשיב עו"ד רוני שוהם עידן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה 5 חודשי מאסר בגין הרשעתו בתפ"ל 3047-07-14 (בית משפט השלום לתעבורה תל-אביב) בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח שביצע 5 ימים אחרי שהפקיד את רישיון הנהיגה שלו בקשר להליך משפטי קודם.

ערעור שהגיש העותר על גזר הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעפ"ת 60686-03-14 שבו קבע בית המשפט כי לעמדת שירות המבחן המערער זקוק לענישה מוחשית ומרתיעה שעשויה לסייע לו להפחית את הסיכון להישנות העבירות.

אין מחלוקת שהעותר לא עבר הליך טיפולי מחוץ לבית הסוהר ולדברי בא כוחו, סיים אתמול השתתפות בקבוצה לעברייני תנועה.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגה נציב שב"ס כאשר סירב לשחרר את העותר על תנאי בשל העובדה שהוא חוזר לסורו, שכן לטענתו העותר ריצה עונש מאסר לאחרונה לפני שנים רבות.

ב"כ המשיב תומכת בהחלטת נציב שב"ס ומסתמכת על קביעת מסוכנותו של העותר על ידי בתי המשפט שגזרו את דינו ועל גיליון ההרשעות הקודמות הפליליות וההרשעות הקודמות בעבירות תעבורה שהציגה בפנינו.

2

עיון בגיליונות ההרשעות הקודמות של העותר מעלה כי צדק נציב שב"ס כאשר קבע שהעותר חזר לסורו שכן, כאמור, את העבירות נושא מאסרו הנוכחי ביצע מספר ימים לאחר שהפקיד את רישיון הנהיגה שלו בגין עבירות קודמות והדבר לא מנע ממנו לנהוג ללא רישיון נהיגה, בזמן פסילה וללא תעודת ביטוח.

מחוות הדעת שהיו בפני נציב שב"ס עולה אמנם כי התנהגותו של העותר במהלך מאסרו תקינה אך גורמי הטיפול התרשמו כי הוא מביע מוטיבציה לטיפול ובעבר לא צלח ניסיון טיפולי שנעשה לו על ידי שירות המבחן.

לאור כל האמור לעיל, החלטת נציב שב"ס נושא העתירה סבירה ומוצדקת ואנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום י"א אב תשע"ד, 07/08/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.