1

-

1.         העותר נדון למאסר של 9 שנים ו - 6 חודשים בגין הרשעתו בעבירות מין במשפחה שבוצעו כלפי שלוש אחיותיה של אשתו (בעת ביצוע העבירות). שתיים מהן היו קטינות עת בוצעו בהן המעשים המיניים.

העותר נושא מאסרו מיום 15.12.2011 והוא מסווג לקטגוריה א'.

2.         העותר מלין כנגד החלטת ועדת הקטגוריות מיום 25.12.2017 שדחתה בקשתו לשינוי קטגוריה לב/1 והוצאתו לחופשות.

3.         ועדת קטגוריות דנה בעניינו של העותר ביום 25.12.2017 ודחתה את הבקשה.

            בפני הועדה הובאו חוות דעת וג"ע מיום 4.12.2017 וחוות דעת מב"ן.

4.         מב"ן לא התנגדו להוצאת העותר לחופשות בנות 8 שעות בתנאים מגבילים.

וג"ע לא המליצה על יציאתו של העותר לחופשות, נוכח חומרת עבירותיו ועל אף שילובו בטיפול ייעודי לעברייני מין.

2

5.         נטען בעתירה כי התנהגותו של העותר בכלא מופתית, ללא עבירות משמעת. סיים בהצלחה מספר קבוצות טיפוליות פסיכו-חינוכיות ומאז חודש מאי 2016 משתתף בקבוצה טיפולית ייעודית לעבירות מין. נטען כי העותר נתרם מהטיפול, מבין את הגורמים לפגיעה, מביע אמפתיה, מודה ומביע חרטה.

6.         עוד נטען כי בשל הניתוק המוחלט בין העותר לבין קורבנות העבירה, פוחתת הרלבנטיות של חוות דעת וג"ע הבוחנת את המסוכנות הספציפית כלפי הקורבן. נטען, כי וג"ע, התעלמה בחוות דעתה מהשינויים המשמעותיים שחלו בעותר והעובדה שלא שינתה דעתה, היא הנותנת שאין מבחינתה משמעות להליכים טיפוליים שעבר העותר.

7.         לסיכום נטען, כי בנסיבות המקרה, העדפת חוות הדעץ של וג"ע על פני חוות דעת מב"ן, הינה בלתי סבירה ויש לקבל את העתירה ולהתערב בהחלטת המשיב.

8.         המשיב סומך התנגדותו על החלטת ועדת הקטגוריות. נטען כי הועדה לא שגתה כאשר דחתה בקשתו של העותר בהתבססה על היעדר המלצת וג"ע ממנה עולה כי "על אף הטיפולים שעבר, עדיין ניכרים חלקים לא מעובדים שבאים לידי ביטוי כאשר רצונותיו לא עולים בקנה אחד עם המציאות, לפיכך נכונה לו כברת דרך טיפולית נוספת."

9.         הדיון בעתירה נפרש על פני 3 ישיבות.

            בשני הדיונים הראשונים לא נתבקשה תשובת המשיב. בית המשפט הורה בישיבה הראשונה להציג בפניו את הנימוקים להחלטת ועדת הקטגוריות ובישיבה השנייה נתבקש המשיב להעביר לבית המשפט את חוות דעת מב"ן במלואה לרבות אותו חלק המתייחס למסוכנותו המינית של העותר ובה נכתב כי מסוכנותו גבוהה.

10.       בסופו של יום, בדיון בפני ביום 14.3.2018, היו בפני חוות דעת מב"ן ועדכון לחוות הדעת, חוות דעת וג"ע והחלטת ועדת הקטגוריות. לא קיבלתי את חלקה החסוי של חוות דעת וג"ע.

            חלקה החסוי של חוות דעת וג"ע, נמסר לי לבקשתי ביום 21.3.2018 באולם הדיונים.

11.       ככלל, המשיב רשאי להעדיף חוות דעת אחת על פני השנייה. במקרה הנידון העדיף

            המשיב את חוות דעת וג"ע ונתן לה את מעמד הבכורה. שתי חוות הדעת שהונחו בפני

            הועדה נתקבלו משני גורמים שונים. בעוד חוות דעת מב"ו מתמקדת במסוכנותו המינית

            של האסיר ביחס לציבור כולו, חוות דעת וג"ע עניינה בבירור מסוכנות האסיר ביחס

            למשפחת האסיר ולקורבן העבירה שהוא בן משפחה. כל אחת מחוות הדעת בוחנת את

            המסוכנות מזוית ראייה שונה.

3

            עיון בחלקה החסוי של חוות דעת וג"ע מלמד כי חברי הועדה בחנו באופן מעמיק ויסודי

            את בקשת העותר לצאת לחופשה . התנגדות וג"ע לבקשה לא ניתנה כלאחר יד.

            ההחלטה מבוססת על שיקולים של ממש המצביעים על מסוכנות לקורבנות העבירה.

סיכומו של דבר, החלטת המשיב שדחתה בקשתו של העותר ליציאה לחופשות היא החלטה

סבירה ולא מצאתי להתערב בה.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ח, 22 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.