1

בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה להגדירו כסג"ב.

העותר טוען כי נאמר לו כי הוא מוגדר כסג"ב משום שבמהלך נסיעה ברכב האסירים לבית הסוהר ראה אותו אחד האסירים מוריד את האזיקים. העותר טוען כי הוא נמצא בעיצומו של הליך טיפולי במחלקה טיפולית.

העותר הינו אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר של כ - 20 שנה לאחר שהורשע בעבירת הריגה. מועד סיום תקופת המאסר יחול ביום 3/10/28.

כתב התשובה

·        ההחלטה להגדיר את העותר כסג"ב ביום 13/11/17, באה בעקבות חמ"ן שלילי שהתקבל לגביו בעניין כוונות שליליות.

·        הגדרת העותר כסג"ב נעשתה בהתאם להוראות פקנ"צ 04.09.00 - "הגדרת אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה".

2

·        המידע האחרון מצטרף למידע ישן יותר בעניינו של העותר שבעקבותיו הוגדר כבר בעבר כסג"ב.

דיון

חוות הדעת הגלויה של מודיעין שב"ס מציינת כי קיים נגד העותר חמ"ן רב בנושא כוונות בריחה. בחוות הדעת מפורטים ארבעה מידעים.

עיינתי במידעים משנת 2011, 2012, 2013, 2014, 2017.

לאחר עיון במידעים ספק בעיני אם תוכן הידיעה משנת 2017 יש בו בהכרח להצדיק את הגדרתו של העותר כסג"ב, במיוחד לאור תוכן המידעים משנת 2013,2014 שאינם שליליים ושמעמידים באור שונה את שאלת כוונת הבריחה שעלתה לגביו בעקבות מידע קודם שהתקבל בעניינו ושבעקבותיו הוגדר כסג"ב

על פי ההגדרה בסעיף 3(ב) לפקנ"צ 04.09.00, שהוראותיה נועדו למנוע בריחת אסירים ולהבטיח החזקתם במשמורת בטוחה, נקבע :

"אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (סג"ב) - אסיר אשר עברו, התנהגותו, מצבו הנפשי, מידע אודותיו, מצביעים על קיום סיכון גבוה לבריחתו ממשמורת חוקית".

המידעים משנת 2013,2014 הסירו את החשש לבריחה שעלה מהמידע משנת 2011 ומעמידים באור אחר את המידע משנת 2017.

אין די במידע האמור, על רקע מכלול המידעים, כדי לקבוע שבעניינו של העותר קיים סיכון , וודאי לא סיכון גבוה לבריחה.

לפיכך, אני מורה על קבלת העתירה ועל הסרת סיווגו של העותר כסג"ב.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ח, 10 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.