1

לפני כב' השופטת ורדה מרוז - סג"נ

נוכחים:

העותר

עו"ד אפרת פאר ב"כ המשיב

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה תקופת מאסר של 17 שנים בגין עבירות מין במשפחה, וזאת החל מיום 30.6.2004.

העותר צפוי לסיים את ריצוי מאסרו ביום 29.6.2021. זה לו מאסר ראשון והוא סווג בקטגוריה א'.

בעתירה זו מלין העותר על העברתו מכלא איילון לכלא מעשיהו, כן טוען הוא כי נסיבות העברתו נעשו ב"מחטף", בשעות בוקר מוקדמות, מבלי שהיה סיפק בידו להצטייד בציודו האישי ובדרך זו נותר לאורך כשלושה שבועות נטול ציוד אישי בכלא מעשיהו. הגם שלא ניתן לרפא פגם זה, מצא העותר לנכון, ובצדק, להעלות טרוניה זו.

אכן, אם אלו הם פני הדברים, היה ראוי ששב"ס ייקח לתשומת לבו את הפגיעה שפגע בעותר, שעה שהותיר אותו ללא ציוד אישי לאורך פרק זמן ממושך.

העותר מוסיף ומלין על כך, כי על רקע מעברו לכלא מעשיהו, הורעו באורח ניכר תנאיו, ולו מהטעם שמשפחתו זכאית לבקרו בכלא זה אחת לשבועיים לפרק זמן של מחצית השעה, תחת ביקורים שבועיים בני שעה בהם התגלו בכלא איילון.

לשיטת העותר, אף נסיבות הביקורים אינן כשהיו, בשל נוכחות זרים (מוסלמים) במקום הביקור, אשר מהווים לגביו סכנה- סתם ולא פירש.

2

ב"כ המשיב אישרה בהגינותה כי אכן אלו פני הדברים, והוסיפה כי לנוכח התיקון בפקודה, יש להניח כי תנאי הביקור בכל בתי הכלא יושוו באופן שבכל אחד מהם יהיו זכאים אסירים לביקורים אחת לשבועיים ולא כפי שהיה נ ג ד כה באגף התורני של כלא איילון. עם זאת, ציינה, כי לעותר קנויה זכות להגיש בקשה מיוחדת לרצף ביקורים תכופים יותר.

העולה מכל האמור הוא, כי נכון לעת הזו, אין סעד שבית המשפט מוסמך להעניק לעותר, שכן אין העותר מלין על עצם העברתו לכלא מעשיהו, אלא על השינוי בתנאים- עילה אשר אינה כלולה בעתירתו, מה גם שכלל לא העלה אותה בפני הגופים המתאימים בתוך הכלא.

לפיכך העתירה נדחית, וזאת מבלי לפגוע בזכות העותר לנקוט בכל הליך מתאים לשיפור תנאי הביקורים של משפחתו בכלא.

ניתנה והודעה היום י"ז אייר תשע"ה, 06/05/2015 במעמד הנוכחים.