1

בפניי עתירת אסיר בעניין תנאי החופשה. העותר טוען כי הגיש בקשה לביטול תנאים והגבלות בהן מותנית חופשתו מהכלא. בקשתו נענתה חלקית, אך התנאי של מעצר בית במהלך החופשה לא בוטל והוא מבקש לבטלו.

נימוקי הבקשה

על העותר נגזר עונש מאסר של כ-18 שנה, מתוכם ריצה יותר מ-15 שנה. העותר שוהה כעת באגף שיקום, אין הצדקה לתנאי של מעצר הבית רק בשל הנימוק של "יתרת מאסר ארוכה".

העותר מרצה עונש מאסר של 17 שנה ו-8 חודשים, לאחר שהורשע בעבירות של אינוס ע"י קבוצת אנשים, בעילה שגרמה לחבלה גופנית, כליאת שווא ומעשה סדום. בשנת 2011 הורשע העותר בעבירה נוספת של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לאחר שבאחת מחופשותיו הוא חזר לכלא כשבגופו סמים מסוג הירואין. על כך נדון ל-16 חודשי מאסר בפועל, מחציתם בחופף. מועד תום ריצוי עונש המאסר הוא ביום 10/02/20. מסווג לקטיגוריה ב/1 משטרה.

כתב התשובה

2

ועדת הקטגוריות דנה בבקשתו של העותר להקלה בתנאי החופשה והוחלט להיעתר באופן חלקי. במקום שני ערבים במהלך החופשה, ערב אחד. כמו כן, אושר לשלב את העותר בשיקום קבוצתי. ועדת הקטיגוריות לא קיבלה את בקשתו לביטול או צמצום מעצר הבית בנימוק: "האסיר שפוט בגין עבירת מין, יתרת מאסר ארוכה עד 2020, תנאי חופשותיו ישונו בהדרגה לצרכי פיקוח".

דיון

משטרת ישראל סבורה כי התנאי של מעצר בית נחוץ לצורך פיקוח על האסיר, שיתרת המאסר שלו ארוכה. עמדת המשטרה לפיה ההקלה בתנאים צריך שתיעשה בהדרגה בהתחשב בהתקדמותו בטיפול ובשל יתרת מאסר ארוכה הינה סבירה. מ"י לא שללה הקלה נוספת בעתיד, בתנאי שהתנהגות העותר בכלא תמשיך להיות תקינה ושלא תהיה מניעה מודיעינית להקלה נוספת.

הלכה היא שהתערבות ביהמ"ש בהחלטה מינהלית לגבי תנאי חופשה תיעשה אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, משום שאין מדובר במתן הטבה אלא בתנאי ההטבה. כאשר ניתנת הטבה, ניתן להציב לה תנאים ומגבלות.

יתרת מאסר ארוכה, הינה שיקול חשוב כאשר דנים במתן הטבה וביתר שאת, כאשר מדובר בתנאי ההטבה ובדרך הענקתה , במיוחד על רקע העבירות החמורות בגינן הוא מרצה את עונש המאסר.

לפיכך, אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ח, 04 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.