1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד יוליאן לנדסמן

ב"כ המשיב עו"ד כנרת צימרמן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון לשני מאסרי עולם שנקצבו ל-38 שנות מאסר וזאת בגין רצח גיסתו ואחייניתו בת ה-10 בעקבות חוב כספי ובנוסף הורשע בעבירה של גרם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר ששבר גולגולתו של שותפו לתא הכלא בחבטות בצינור מתכת שעקר מתא השירותים בתאו.

את מאסרו מרצה העותר מיום 16.12.93, הוא מסווג לקטגוריה ב1 ומבקש לצאת לחופשת חג הפסח שהינה חופשה בת 48 שעות.

העותר שולב בסבב חופשות וביום 19.11.14 פנה, לאחר שפנה מספר פעמים קודם לכן, בעתירה להגדלת שעות חופשתו ובית המשפט נעתר חלקית לבקשתו והורה על הגדלת שעות החופשה ל-24 שעות.

בהתאם להוראת סעיף 11, פרק ב', פקנ"צ 04.40.00, אסיר המבקש לשנות את תנאי חופשתו, יכול להגיש בקשה לשינוי תנאי חופשותיו בהתקיימם של שני תנאים מצטברים: יציאה ל-3 חופשות וחלוף 6 חודשים ממועד ההחלטה האחרונה בעניין תנאי חופשותיו. מאחר וההחלטה האחרונה בעניינו של העותר התקבלה בנובמבר 2014, הרי שבקשה נוספת ניתן להגיש בחודש מאי 2015.

לא זו אף זו.

הוצגה לעיוני חוות דעת ועדת אלמ"ב וכן מכתביהם של נפגעי העבירה.

2

סבורני כי עצם יציאתו של העותר לחופשות גורמת לסבל ניכר לנפגעי העבירה ובשלב זה הגדלת שעות החופשה תהווה חריגה מן האיזון הנדרש בין זכויותיהם של נפגעי העבירה לביטחונם לבין זכותו של העותר ליציאה לחופשה.

למעלה מן הצורך יצוין כי חופשת חג הפסח אינה בגדר חופשה מיוחדת אלא חופשה רגילה שניתנת למי שמשולב בסבב חופשות.

לאור האמור, הנני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום ה' ניסן תשע"ה, 25/3/15 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.