1

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד רויטל בן שבת

ב"כ המשיב עו"ד לירן ממן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 50 חודשי מאסר בגין עבירות רכוש שביצע בהיותו שוהה בלתי חוקי, והוא מבקש לצאת לחופשה על מנת להיות יחד עם משפחתו בכפר קאסם.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה וטוען כי מדובר במי ששהה בתחומי מדינת ישראל שלא כדין 9 פעמים ולכן קיימת לגביו חזקת מסוכנות הקיימת לגבי כל אסיר תושב הרש"פ נוכח המצב הביטחוני שהוא לא הפיג אותה.

ב"כ העותר טוענת, בהסתמך על סעיף 3 לפרק ו לפקודת החופשות, כי העותר עומד בתנאי הפקודה על מנת להוציא אותו לחופשות, ועל כך אין מחלוקת מטעם המשיב וניתן להגיע למסקנה כי בעניינו לא מתקיימת חזקת המסוכנות שקיימת ביחס לאסירים תושבי הרש"פ שכן הוא נשוי לאישה תושבת מדינת ישראל שמוכנה לערוב להתנהגותו במהלך חופשותיו, יחד עם ערב נוסף.

גם המשיב סומך התנגדותו על הוראת סעיף 3ל פרק ו לפקודת החופשות וטוענת כי העותר לא פירט בבקשתו נסיבות מיוחדות וחריגות שמצביעות על כך שלמרות המסוכנות הקיימת ביחס לאסירים תושבי הרש"פ כמותו, לא מתקיימת החזקה הנ"ל ולכן לא ניתן לנציב שב"ס להמליץ על יציאתו לחופשות.

לאחר שעיינתי בעתירה, בכתב התשובה, בגיליון הרשעותיו הקודמות של העותר ובעבירות נושא מאסרו הנוכחי, הגעתי למסקנה כי העותר לא הוכיח במידה המוטלת עליו שחזקת המסוכנות החלה על אסירים תושבי רש"פ ואשר מונעת את יציאתם לחופשות לא חלה עליו, שכן מדובר במי ששהה בתחומי מדינת ישראל שלא כדין ב - 9 הזדמנויות ובמהלך חלק מהן, כמו בשהייתו האחרונה שלא כדין, ביצע עבירות רכוש ומשכך קיימת לגביו חזקת מסוכנות גם אם יצא לחופשה בערבות אשתו שהיא תושבת ישראל.

2

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, כב' שבט תשע"ה, 11/2/2015, במעמד ב"כ המשיב והעותר.