1

בית המשפט המחוזי מרכז

עת"א 61938-03-14 ו-עת"א 2443-04-14 ר ב נ' שב"ס

14 מאי 2014

נוכחים:

העותר ובאי כוחו עוה"ד טלי אלמן ויאיר שחם

ב"כ המשיב עו"ד אופירה פחימה

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה שנתיים וחצי מאסר בגין עבירות מין וסרסרות שביצע כלפי אישתו לשעבר ובגין עבירות אלימות שביצע כלפיה והוא עותר להשתלב בהליך טיפולי בשב"ס ולחלופין לאפשר למטפל פרטי מטעמו לבצע בו טיפול במקום מאסרו באגף התורני וכן הוא עותר ליציאה לחופשות מנימוקים המופיעים בתגובת באת כוחו לכתב התשובה.

המשיב מתנגד לשילובו של העותר בהליך טיפולי בקבוצה פסיכו חינוכית שבה הוא רוצה להשתלב וסומך התנגדותו על כך שבזמנו סירב העותר להשתלב בהליך טיפולי לו הוא זקוק בכלא רימונים שכן לטענתו המקום שבו מתקיים ההליך הטיפולי לא מאפשר לו לקיים את מצוות הדת, במיוחד בכל הקשור לשמירת השבת.

המשיב טוען בסעיף 17 לכתב התשובה כי במקום שבו ניתן ההליך הטיפולי בכלא רימונים ניתן דגש לאפשרות קיומו של אורח חיים חרדי, לרבות קיום מדרשה, שמירת השבת ושיתוף פעולה הדוק עם רב היחידה, ומשכך אורח חייו הדתי של העותר לא מצדיק את סירובו להשתלב בהליך טיפולי שם.

באשר לבקשת העותר להשתלב בקבוצה פסיכו חינוכית, טוענים גורמי הטיפול, שהם הגורמים המקצועיים, כי אין בטיפול זה כדי לתת לעותר מענה מספיק לבעיותיו, כפי שעולות מחוות דעת ועדת אלמ"ב.

לאור כל האמור לעיל, אינני רואה מקום לחייב את המשיב לשלב את העותר בתהליך טיפולי ואינני רואה מקום לאפשר למטפל פרטי מטעם העותר להיכנס למקום מאסרו על מנת לתת לו טיפול, שאותו יכול המשיב לתת לו והוא סירב לקבל אותו מטעמים לא מוצדקים.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חוות דעת ועדת אלמ"ב ועל סירובו של העותר להשתלב בתהליך טיפולי.

2

מחוות דעת ועדת אלמ"ב עולה כי העותר זקוק לטיפול אינטנסיבי בתחום האלימות במשפחה ובהיעדר טיפול כזה אין מקום להוציא אותו לחופשות לאור המסוכנות הצפויה ממנו לסביבתו, גם אם הקשר עם אישתו הראשונה הוא קשר חיובי וגם אם מב"ן לא ראה צורך להידרש לבקשת העותר לצאת לחופשות.

עמדת המשיב בכל הקשור ליציאת העותר לחופשות, גם אם יש נימוקים הומניטאריים לאפשר אותה, היא עמדה מוצדקת ומתבססת על הוראות הפקנ"צ לפיהם אחד מתנאי היציאה לחופשה היא קבלת טיפול לו זקוק האסיר והעותר לא עמד בתנאי זה.

3

אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, י"ד אייר תשע"ד, 14 מאי 2014, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.