1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") כנגד גורמי הכליאה בכלא קישון.

המבקש טוען בעתירתו כי נשללו ממנו זכויות על לא עוול בכפו ומבלי שהדבר תועד ביומני מתקן הכליאה, בטענה שקרית כי עיכב את הסעת העצורים לבית המשפט. המבקש טוען כי כאשר ביקש לברר את תלונתו, מושא העתירה, לא זו בלבד כי תלונתו לא נבדקה אלא שבתגובה הועבר העותר למתקן הכליאה צלמון, בנוסף לשלילת טובות ההנאה. מכאן עתירתו.

המשיבים טענו כי המדובר בעצור עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בגין ביצוע עבירה של חטיפה למטרות רצח כאשר זוהי לו כניסתו ה-6 לכלא וריצוי מאסר רביעי. המשיבים טענו כי ביום 2.8.21 היה המבקש מעורב באירוע בגינו ננקט נגדו הליך משמעתי אשר תוצאתו היתה שלילת טובות הנאה בין התאריכים 5.8.21- 4.9.21. המשיבים טענו כי דין העתירה להידחות, ראשית משום שהמבקש לא מיצה את ההליך המנהלי אלא בחר לפנות ישירות לבית המשפט בעתירתו זו, שנית משום שהסעד הפך לתיאורטי שעה שתקופת שלילת הזכויות חלפה זה מכבר ולבסוף נטען כי בית המשפט אינו בעל סמכות לבקר את ההליך הנטען, אלא גורמים אחרים כגון מבקר המשרד לבטחון פנים, נציב לתלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, נציב שב"ס וכיוצא באלה, וזאת בהתאם להוראות פקודת הנציבות 04.37.00 בדבר הגשת תלונה על ידי אסיר ואופן הטיפול בה.

אשר על כן עתרו המשיבים להורות על מחיקת העתירה.

2

בדיון מיום 5.10.21 הוסיף המבקש כי בניגוד לנטען על ידי המשיבים, הוא דווקא מיצה את ההליך המינהלי בכך שפנה וביקש להשיג עליו, אך נמסר לו על ידי הגורמים המקצועיים אצל המשיבים כי עליו להגיש בקשת חנינה באמצעות עורך דינו. המבקש טען כי אין לו עורך דין ומעבר לכך, הוא מסרב לבקש חנינה על דבר שלא עשה.

המשיבים טענו כי הוצע למבקש לפנות לביטול ההליך המשמעתי באמצעות טופס יעודי שמוגש למנהל האגף בו הוא שוהה, אך המבקש התעקש לפנות לבית המשפט לבירור טענותיו בהליך של עתירה מנהלית.

בתום הדיון הוריתי למשיבים להגיש תגובה משלימה שתכלול התייחסות הגורמים הרלוונטיים במתקן הכליאה קישון ביחס לשלילת טובות ההנאה בגין האירוע המשמעתי כנטען.

ביום 13.10.21 הוגשה תגובה משלימה אליה צורף דו"ח תלונת סוהר מושא האירוע המשמעתי ולפיו המבקש "התעורר מאוחר למרות בקשות הצוות האגף, עיכב את היציאה ובכך הפר את הסדר והמשמעת". צורפו גם טופס שלילת זכויות מיום 8.8.21, התייחסות מפקד בית המעצר קישון ומזכר מפקד משמרת מיום 2.8.21 מכל אלו עולה כי אכן תועד אירוע שבו עיכב המבקש את הסעת העצורים לבית המשפט וכי ננקט כנגדו צעד של שלילת קנטינה לחודש.

המשיבים טענו בתגובתם המשלימה כי לא נפל פגם בהתנהלות הגורמים הרלוונטיים, ההחלטה לנקוט נגד המבקש בהליך של שלילת זכויות בגין ההפרעה לסדר כאמור בתגובת הגורמים המקצועיים אשר צורפו לתגובה המשלימה, הינה סבירה, בהתאם לסמכות הנתונה להם ולפיכך אין הצדקה לבית המשפט להתערב בשיקול הדעת של הגורמים המקצועיים.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים הגעתי לכלל דעה כי דין העתירה להידחות.

ראשית, משום שאם חפץ המבקש להתלונן על התנהלות גורם כלשהו באירוע, הוא צריך להפנות את התלונה אל גורמי הביקורת אצל המשיבים ולא במסגרת עתירה מנהלית.

שנית, כפי שצויין בפני המבקש בדיון, שלילת הזכויות כבר הסתיימה זה מכבר והסעד הפך לתיאורטי.

שלישית, וכאן העיקר, עיון במסמכים שצורפו על ידי המשיבים מלמד כי האירוע המדובר תועד בכל הדרגים ועל ידי כל הגורמים הנוגעים בדבר ומן התיעוד לא עולה כי נפל דופי בהתנהלות המשיבים. על המשיבים מוטלת אחריות לשמור על הביטחון והסדר של כלל השוהים מתקני הכליאה, האסירים, העצורים והצוותים המקצועיים ואכן התרשמתי כי החלטת המשיבים לנקוט בהליך של שלילת טובות הנאה חלף נקיטת הליך משמעתי היתה סבירה.

כאמור, בידי המבקש היתה האפשרות להשיג על ההחלטה לשלילת הזכויות ולא היה צורך בהגשת עתירה מנהלית.

לפיכך, אני מורה על דחיית העתירה.

ההחלטה תועבר לב"כ המשיבים ולעותר בעצמו.

3

ניתן היום, ח' חשוון תשפ"ב, 14 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.