עת”א 644/07/17 – מוחמד ג’מאל שקיראת נגד הממונה על עבודות השירות- מפקדת גוש דרום,מדינת ישראל- נציב שירות בתי הסוהר
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
|
|
עת"א 644-07-17 שקיראת(אסיר) נ' מדינת ישראל
תיק חיצוני: |
1
בפני |
כבוד השופט אביגדור דורות |
|
העותר: |
מוחמד ג'מאל שקיראת (אסיר)
|
|
נגד
|
||
המשיבים: |
1. הממונה על עבודות
השירות- מפקדת גוש דרום
|
|
ע"י עו"ד בני ליבסקינד
פסק דין |
1. לפניי עתירת אסיר על החלטת המשיב 1 בגדרה הורה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, שמשמעה כי יהיה על העותר לרצות את תקופת המאסר שהוטלה עליו מאחורי סורג ובריח, במקום בדרך של עבודות שירות.
בעתירה מבוקש לבטל את ההחלטה, בשל אי קיום שימוע בנוכחות העותר, ולחילופין, מבוקש לחייב קיומו של שימוע בנוכחות העותר, בו ישמיע טענותיו.
השתלשלות העניינים
2
2. ביום 13.7.16 גזר בית משפט השלום בבית שמש את דינו של העותר והטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, החל מיום 23.8.16. העותר לא התייצב במועד הנ"ל ונקבע מועד חדש לתחילת עבודות השירות, ביום 1.11.16. במועד הנ"ל שוב לא התייצב העותר ולאחר שיחה עמו, שלח שתי תעודות מחלה, כאשר המאוחרת ביניהן כוללת אישור מחלה עד ליום 18.11.16.
3. לאחר שהעותר לא התייצב בתום ימי מחלתו, נשלח אליו זימון לשיחת בירור בדואר רשום, אשר לא נדרש על ידי העותר. לאחר שיחה טלפונית עם העותר נשלחה על ידו תעודת מחלה נוספת, הכוללת אישור מחלה עד ליום 20.12.16. נאמר לעותר כי במידה ולא יתייצב בתום תקופת מחלתו, עליו להתייצב לשיחת בירור ביום 22.1.17.
4. לאחר שהעותר לא התייצב בתום תקופת מחלתו על פי האישור שהמציא, נעשו מספר ניסיונות לאתרו טלפונית וזאת מיום 15.1.17. כאשר ניסיונות אלה נכשלו, נשלחה לעותר ביום 16.2.17 הזמנה לשימוע. ההזמנה נשלחה בדואר רשום לכתובת אשר נתן העותר לממונה. הושארה לעותר הודעה על הגעת הזימון ביום 27.2.17 אך היא לא נדרשה על ידו.
5. מאחר והעותר לא ענה לזימון לשימוע ולא התייצב במועד שנקבע, הוחלט ביום 9.4.17 על הפסקה מנהלית של עבודתו, שטרם החלה והוא נדרש להתייצב בבית הסוהר לשם ריצוי עונשו. החלטה זו נשלחה לעותר בדואר רשום ביום 20.4.17 תוך שניתנה לו אפשרות להגיש עתירה לביטול ההחלטה לבית המשפט. הושארה לעותר הודעה ביום 7.5.17 אך גם היא לא נדרשה על ידי העותר. ביום 13.6.17 נעצר העותר לצורך התחלת ריצוי עונשו. על החלטה זו הוגשה העתירה שבפניי.
טענות הצדדים
6. העותר טוען כי לא קיבל מעולם כל הזמנה כתובה או טלפון הדורשים ממנו להתייצב בלשכת הממונה, לרבות הזמנה לשימוע. הוא סבר לתומו כי יוכל להשלים את הטיפול הרפואי בגבו ולאחריו ישולב בעבודה. עוד נטען, כי העותר לא שינה את מספר הטלפון שלו או את כתובתו. בחודש מאי 2017 איבד העותר את מספר הטלפון של לשכת הממונה ולכן אבד הקשר עם הממונה. נטען על ידי העותר, כי כפי שידעו השלטונות להגיע לביתו לצורך ביצוע מאסרו, כך יכול היה הממונה להמציא לביתו את ההזמנה לשימוע.
7. המשיבים טוענים כי לממונה כוח אדם מצומצם של 11 עובדים השולטים על כ-900 עובדי שירות. מערך זה עשה מעל ומעבר לנדרש על מנת לאתר את העותר, שבחר לנתק קשר עם הממונה והתעלם מן ההליכים שניסה הממונה לקיים בעניינו. העותר ידע על העונש שנגזר עליו ולא רשאי היה להתעלם מהזמן הממושך שחלף מאז אישור המחלה האחרון שהמציא.
3
הטענה בדבר איבוד מספר הטלפון אינה יכולה להתקבל, הואיל ומספרי הטלפון מפורסמים באינטרנט ומצויים במסמכים שקיבל העותר והוא אף היה בעבר במשרדי הממונה, כך שיכול היה להטריח עצמו לשם.
דיון והכרעה
8. לפי דברי ב"כ העותר בדיון שהתקיים בפניי, הטיפול הרפואי בגבו של העותר הסתיים בחודש נובמבר 2016. לטענתו, העותר הבין כי לאחר סיום הטיפול הרפואי, הממונה יפנה אליו ומעולם לא נמסר לו כי עליו להתייצב לביצוע עבודות השירות במועד מסוים.
9. טענה זו אין לקבל. הממונה עשה מאמץ סביר להשיג את העותר טלפונית ושלח אליו זימונים בדואר רשום לכתובת שמסר העותר. גם אם העותר לא קיבל הודעות על דברי הדואר הרשום שנשלחו לכתובתו ואיני משוכנע שכך הוא הדבר, לא ניתן הסבר הגיוני לנתק שבין חודש דצמבר 2016 ועד לחודש יוני 2017. העותר ידע לשלוח אישורים בחודשים נובמבר- דצמבר 2016 בפקסימיליה לממונה ואף ביקר במשרדי הממונה. הטענה בדבר איבוד מספר הטלפון, שניתן לאיתור באינטרנט, אינה הגיונית ואין בה ממש. מחובתו של העותר היה ליצור קשר עם לשכת הממונה ולברר מתי עליו להתייצב לתחילת ביצוע עבודות השירות. ניתן היה לעשות כן טלפונית, באמצעות משלוח פקסימיליה או מכתב בדואר ואף להתייצב בעצמו במשרדי הממונה.
10. כבר נפסק כי הממונה אינו אמור "לרדוף" אחר עובדי השירות הבוחרים לנתק עמו קשר ומשבוחר עובד שירות לנתק קשר עם הממונה, אין לו להלין אלא על עצמו (עת"א (חי') 29464-04-17 כליבאת נ' הממונה על עבודות שירות, 14.5.17).
11. אשר לטענה כי היה על הממונה לשלוח עובד לביתו של העותר, כפי שהגיעו שוטרים לשם על מנת לאסרו, הרי שמדובר בשתי מערכות נפרדות. כוח האדם המצומצם של הממונה אינו דומה להיקף כוח האדם של משטרת ישראל. אין זה סביר לדרוש מן הממונה לשלוח כוח אדם לעובד השירות שמנתק קשר ו"נעלם" לתקופה של כששה חודשים, אינו משיב לטלפונים ואינו אוסף דואר רשום שנשלח לכתובתו.
12. סוף דבר: העתירה נדחית. על העותר להתייצב לריצוי מאסרו ביום 7.8.17 בשעה 10:00 בכלא איילון, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. עליו לתאם את הכניסה למאסר, כולל את האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס (טלפונים: 08-9787377, 08-9787336).
4
המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.