1

העותר הגיש עתירה ובה הוא מבקש כי בית המשפט יורה לשב"ס שלא לשחרר את העותר ממאסר בדרך של הרחקתו לתחומי רצועת עזה. לטענת העותר יש לשחררו בדרך של העברתו לתחומי יהודה ושומרון. יצוין כי העותר אמור להשתחרר ממאסר מחר. ממילא שב"ס אינו רשאי להחזיקו בתנאי כליאה מעבר למחר.

ואולם שב"ס אינו הגורם הקובע את היעד אליו יורחק העותר. הסמכות אינה בגדר של סמכויות שב"ס. שב"ס אמור לוודא כי העותר ישוחרר בדרך של הרחקתו מישראל לכתובת מגוריו ולא ניתן להשאירו בישראל מאחר ואין לו אישור כניסה לישראל.

על העותר לפנות עוד היום למפקד הצבאי, למצות הליך מנהלי, ובמידת הצורך להגיש עתירה כנגד הגורם המתאים לעניין הכתובת אליה יורחק העותר (רצועת עזה או יהודה ושומרון). הנימוק של חוסר בזמן לא יכול לעמוד ולתת הכשר להותרת עתירה זו תלויה ועומדת מאחר וממילא לא ניתן יהיה לתת סעד לעותר במסגרת הליך זה.

2

אשר על כן אני מורה על מחיקת העתירה. עם אני מורה כי העותר לא יועבר לעזה עד מחר, 31.5.18 שעה 16:00. ב"כ העותר יפעל לפנות לגורם המוסמך עוד היום ולפעול כפי שימצא לנכון בהתאם להוראות החוק. ככל שיסרב העותר לצאת את הארץ הוא יועבר לידי רשות האוכלוסין כדי שהרשות תשקול להחזיקו במתקן משמורת עד להרחקתו מישראל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

יש לשלוח פסק דין בדחיפות לב"כ הצדדים. כמו כן יועבר עותר לידיעת פרקליטות אזרחית מחוז חיפה, לגורם המטפל בסוגיות של מנהל אוכלוסין, כדי שיבחן ענינו של העותר בדחיפות.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ח, 30 מאי 2018, בהעדר הצדדים.