1

1.         העותר נידון למאסר עולם (לא קצוב )בגין הרשעתו בעבירת רצח. נושא מאסרו מ-20.3.2005.

            זהו מאסרו הראשון. מסווג לקטגוריה א'.

2.         עניינה של העתירה הוצאתו בליווי למשרד הפנים לצורך הנפקת תעודת זהות ביומטרית.

3.         העותר טוען כי מכיוון שהוא חייב להתייצב באופן אישי, חובה על הרשות ללוותו למשרד הפנים כשם שליווה אותו בעבר לבה"ד הרבני, וכשם שהוא נוהג ללוות אסירים לכל מוסד ממשלתי. העותר טוען כי המשיב אחראי לאובדן התעודה הישנה וזכותו, כאזרח להחזיק בתעודת זהות, אפילו בהיותו אסיר. לטענתו, לא יוכל לחדש את רשיון הנהיגה שלו אם לא תהיה בידו תעודת זהות.

            בנוסף טען, כי דחיית בקשתו מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו ותמנע ממנו קשר עם העולם החיצון.

4.         המשיב מתנגד לקבלת העתירה.

2

            נטען, כי העותר לא הצביע על צורך מידי בהנפקת תעודת זהות חדשה והוא אינו נדרש לתעודת זהות במסגרת מאסרו ויש בידו אישור שהייה.

5.         דין העתירה להידחות. אני סבורה כי ,בנסיבות המקרה, החלטת המשיב סבירה ואין להתערב בה.

            כידוע, תפקידו של בהמ"ש הדן בעתירות אסיר אינו להחליף את שיקול דעתם של הרשות

בשיקול דעתו ולכן אל לו להתערב בהחלטות המשיב, אלא במקרים חריגים בהם נחזה כי נפל פגם בשיקול הדעת המנהלי ,בחוסר תום לב, שרירות, התעלמות משיקולים ראויים או התבססות על שיקולים בלתי רלוונטים, שיש בהם כדי הצבעה על חריגה קיצונית ממתחם הסבירות.

6.         במצב בו לא קיימת דחיפות בהנפקת התעודה ובהתחשב במאסרו הארוך של העותר מצאתי החלטת הרשות סבירה ואין להתערב בה.

ההחלטה תמסר לעותר באמצעות קצין האסירים.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ח, 25 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.