1

כללי

1.      העותר מרצה 11 שנות מאסר שמניינן מיום 16.10.08 בגין עבירות של שוד מזוין, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון, החזקת נשק, דרישת רכוש ע"י אדם מזוין, סחיטה באיומים, פציעה או חבלה זדונית וכן בגין הפעלת עונש מאסר מותנה. מדובר במאסרו השמיני של העותר והוא מסווג בקטגוריה ב-1.

2.      עיון בגזר הדין בעניינו של העותר מעלה כי הוא נתן את הדין בגין שני אירועים מחרידים, שאירעו בסמיכות זה לזה. העותר ירה באישה, בנוכחות בתה הקטינה, איים עליה לבל תתקרב לשתי משפחות מסוימות, הורה לה לעזוב את עירה ולא - יהרוג אותה ואת ילדיה והותירה נכה ומוגבלת תנועה לצמיתות, ובחלוף כשעתיים תקף ושדד אישה נוספת בברוטליות ובאמצעות אקדח.

2

טענות הצדדים

3.      העותר מלין על החלטת שב"ס שלא לשלבו בסבב חופשות. לטענתו, הוא אסיר חיובי, משמש כ"אסיר תומך", ובעקבות אירוע בו הותקף על ידי אסיר אחר וביקש להתלונן על הסוהרים האחראיים - מתנכלים לו ולא מאשרים חופשותיו ואף לא הוזמן חוקר יאח"ס. כן נטען, כי אינו יכול לצאת לתכניות שיקום לנוכח שיבוצו באגף השמור.

4.      בדיון בפני טען ב"כ העותר, כי בקשותיו של העותר לחופשות זכו להתעלמות מוחלטת מצד הגורמים המוסמכים בשב"ס. כמו כן נטען כי עובר לעתירה , היה העותר מסווג לקטגוריה ב-2 ורק לנוכח העתירה שינו את סיווגו לב-1. לטענתו אין לו כל קשר לארגון הפשיעה "עבד אל קאדר", מעולם לא נחקר בקשר למעורבות כלשהי עם הארגון וכן טען כי אחותו נשואה לאדם ששם המשפחה שלו עבד אל קאדר. עוד נטען, כי העותר מוסר באופן תדיר בדיקות שתן שנמצאות נקיות, וכי הוא מטופל ב"מתאדון".

5.      ב"כ המשיבה הפנה למידע מודיעיני ממנו עולה כי העותר משוייך לארגון פשיעה ולו סכסוכים רבים. כן נטען, כי הוא ממשיך בפעילות פלילית במהלך מאסרו בין במישרין ובין באמצעות הפעלת אחרים הסרים למרותו, כי יש לו מעורבות בסמים, החזקה ושימוש, קיימות כוונות פגיעה באחרים ובעותר והתנהגותו שלילית.

כן נטען, כי גורמי הטיפול אינם ממליצים על חופשות האסיר וזאת עד שיעבור טיפול מעמיק בתחום עבירותיו החוזרות, וכי יש אפשרות לקבל טיפול גם בתוך אגף שמור במסגרת מפגש עם עו"ס.

אשר לטענה בדבר אי הזמנת חוקר יאח"ס, נטען כי קצין האסירים לא היה מודע לפנייה כאמור ועם הגשת העתירה הועברה פנייה כמבוקש.

דיון והכרעה

3

6.      לאור הודעת ב"כ המשיב בדבר זימון חוקר יאח"ס, חלק זה של העתירה התייתר.

7.      אשר לחופשותיו של העותר, עיינתי במידע המודיעיני הרב שהוגש לי והמלמד על מסוכנות גבוהה הנשקפת מן העותר, על המשך פעילות פלילית מתוככי הכלא, על סכסוכים וכוונות פגיעה (חוות דעת 922, ידיעה 169, 390, 884, 438, 306, 753, 323, 148, 295, 746, 223, 884, 013, 692, 969, 384, 925, 480, 557, 575, 387, 401, 004, 518, 740, 180, 211, 053, 182).

8.      בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי נפלה שגגה בשיקול דעתה של הרשות שלא לאשר את חופשותיו של העותר. כידוע, הרשות אמונה על שמירה על שלומם וביטחונם של האסירים ושל הציבור, והצטברות המידע בעניינו מעלה חשש מפגיעה כאמור.

לפיכך אין בידי לקבל את העתירה והיא נדחית.

9.      עם זאת, בשים לב לטענותיו של העותר בדבר ניקיונו מסמים ומוטיבציה מצדו להשתתף בהליך טיפולי מתבקשת המשיבה לבחון שילובו של העותר בטיפול המתאים לצרכיו ולנתוניו.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ה, 01 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.