1

החלטה

כללי

2

העותר, אסיר כבן 56, גרוש ואב לחמישה ילדים, מרצה 3.5 שנות מאסר בגין עבירת מעשה מגונה בקטין בן משפחה, וזאת החל מיום 1.6.14. העותר צפוי לסיים את ריצוי מאסרו ביום 30.9.17. זהו מאסרו הראשון והוא מסווג לקטגוריה א' עבריין מין.

העותר מלין על החלטת המשיבה שלא להתיר חופשותיו.

טיעוני ב"כ הצדדים

לטענתו, מב"ן התרשמו כי רמת מסוכנותו המינית נמוכה-בינונית, והמליצו על חופשות בנות 12 שעות בתנאים מגבילים (איסור יצירת קשר עם המתלוננת, איסור מפגש עם בנותיו וליווי ערב).

אשר לוועדת גילוי עריות, זו סברה כי טרם בשלו התנאים ליציאתו של העותר לחופשות והמליצה כי ישולב בטיפול על מנת להבין המניעים למעשיו ויכיר את גורמי הסיכון שלו.

נטען, כי שגתה המשיבה כאשר העדיפה את חוות דעת וג"ע על פני חוות דעת מב"ן, מהטעמים הבאים: ראשית, העותר עתיד לסיים את ריצוי מאסרו תוך כשנה, וישנה חשיבות רבה להכנתו לכך באמצעות חופשות וחזרה לחיי קהילה תקינים. שנית, העותר שולב בטיפול משך כל תקופת מאסרו, בקבוצות פסיכו-חינוכיות, בקבוצת "לגעת ברגש" ובטיפול ייעודי לעברייני מין.

על כן, נטען כי ניתן לאשר את חופשותיו בתנאים מגבילים.

המשיבה מצידה עמדה על כך שהעותר מסווג לקטגוריה א' ועל כן הוא אינו רשאי לצאת לחופשות, זאת על פי פקודת הנציבות 04.40.00 שעניינה חופשות אסירים. העותר שולב בשתי קבוצות פסיכו-חינוכיות, וכעת משולב בשנית בקבוצת "לגעת ברגש", אולם גורמי הטיפול התרשמו שמדובר בהירתמות ראשונית בלבד לטיפול, וכי יש צורך בהעמקת הטיפול טרם תבחן יציאתו לחופשה. אף גורמי רש"א שנפגשו עם העותר מצאו שהוא אינו מתאים לבניית תכנית שיקום בפיקוח.

3

עוד עמדה ב"כ המשיבה על כך שעמדת וג"ע נדרשת מקום שמדובר בעבירות מין במשפחה, וכי עמדתה נותנת התייחסות קונקרטית למסוכנות האסיר כלפי קרבן העבירה ובני משפחתו. זאת, בשונה מהתרשמות מב"ן שהינה כללית. התרשמות וג"ע במקרה דנן היא כי העותר מודה באופן חלקי בביצוע העבירות תוך שממזער מחומרתן.

דיון והכרעה

מהתייחסות רת"ח טו"ש לעתירה עולה שהעותר אכן מתמיד בהשתתפותו בקבוצות, אולם היתרמותו מהטיפול עד כה היא ראשונית בלבד.

מדו"ח וג"ע מיום 16.5.16 עולה שהעותר התקשה להשתלב בקבוצת "גבולות", המנחים התרשמו מרמת חרדה גבוהה ועלתה שאלה ביחס לרמת בשלותו להליך הטיפולי.

עוד עולה כי העותר הגיש בקשה לסיוע משפטי לעניין קיום הסדרי ראייה עם ילדיו, אשר היו במשמורתו לאחר גירושיו, וכי המתלוננת הגיעה לבקרו פעמיים בשנת 2015, אולם לדבריו הוא אינו בקשר טלפוני עמה.

וג"ע סברה כי בשים לב לפגיעה באמון שנתנה בו המתלוננת, פגיעה הנלמדת מטיבם של המעשים בלבד, בשים לב לכך שהעותר ממזער מחלקו במעשים, וחרף שילובו בטיפול לא נפתח מבחינה רגשית, לא בשלה העת ליציאתו לחופשה, זאת על אף המלצת מב"ן.

יודגש, כי לא מצאתי בחוות הדעת של וג"ע התייחסות ו/או היערכות למועד שחרורו הקרב של העותר, בשים לב לכך שהוא פנה בבקשה לקיום הסדרי ראייה עם ילדיו - אשר היו במשמורתו לאחר גירושיו ועובר למאסרו. צודקת ב"כ העותר כי ישנה חשיבות רבה למעורבות גורמי טיפול ולליווי והכנת האסיר בהליך זה.

בנסיבות אלה, אני מורה על כינוסה של וועדת גילוי עריות נוספת בעניינו של העותר, אשר תתייחס למועד שחרורו הקרב של העותר, לפנייתו לקיום הסדרי ראייה עם ילדיו, תוך שתיתן דעתה פעם נוספת על מידת ההתקדמות - אם היתה כזו - של העותר בטיפול מאז שניתנה התייחסותה הקודמת.

4

הוועדה תתכנס בתוך 30 יום ועמדתה תובא לידיעת בית המשפט לא יאוחר מיום 28.10.16.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ו, 20 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.