1

בית המשפט המחוזי מרכז

עת"א 8508-06-14 י מ נ' שב"ס 

     16 יולי 2014

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד מחמוד נעאמנה

ב"כ המשיב עו"ד חגית זכאי סלע

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 10 שנות מאסר בגין הריגת אחותו לפני 20 שנה והוא מבקש פעם נוספת לצאת לחופשות שכן התנהגותו בבית הסוהר תקינה, הוא עבר הליך טיפולי ועמדת ועדת אלמ"ב מקורה בכך שמבחינת נתוני אישיות של העותר, שהם נתונים אובייקטיביים, מסוכנותו היא בינונית.

המשיב מתנגד להוצאתו של העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חוות דעת ועדת אלמ"ב ועל אבחון פסיכולוגי שנערך לעותר וכן על עמדת גורמי הטיפול.

עיון בחוות דעת ועדת אלמ"ב מעלה כי היא לא התעלמה כלל ועיקר מההליך הטיפולי שעבר העותר אך היא סבורה כי העותר יתקשה מאוד להיתרם ממסגרות טיפול רגילות, ברמה הרגשית הוא לא אימפולסיבי או בעל דחפים תוקפניים בולטים אולם קיימת אצלו יכולת נמוכה להתייחס למצבים רגשיים מורכבים וקושי להבין ולפתור מצבי קונפליקט בין אישיים.

על פי חוות דעת ועדת אלמ"ב, שמתבססת על אבחון פסיכולוגי שנערך לעותר, הוא חסר כלים בין אישיים בניהול מערכות יחסים וסביר שיתקשה להגיע לתובנות לגבי גורמים אישיותיים שגרמו לו לבצע את העבירה.

חוות דעת ועדת אלמ"ב נתמכת בעמדת גורמי הטיפול לפיה לא ניתן להמליץ על חופשותיו של העותר לאור חוסר התרומה של ההליך הטיפולי שעבר בכל הקשור למסוכנותו, ומאחר וכיום הוא לא מביע מוטיבציה להמשך הטיפול ומנחות הקבוצה התרשמו בדבר קיום ספק להיתרמותו של העותר מההליך הטיפולי שעבר.

2

לאור כל האמור לעיל, עמדת המשיב שלעת הזו לא ניתן להוציא את העותר לחופשות בשל מסוכנותו הבינונית, גם אם הדבר נובע מנתוניו האישיים האובייקטיביים, היא עמדה סבירה ומשכך אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, יח' תמוז תשע"ד, 16 יולי 2014, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.