1

נוכחים:

עו"ד שרון אבישר ב"כ העותר

העותר הובא ע"י שב"ס

עו"ד אפרת פאר ב"כ המשיב 2

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה 38 חודשי מאסר בגין הרשעתו בעבירות מרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף והתחזות לאחר, נושא תיק פלילי 1503/09 (בית משפט שלום בכפ"ס), ותיק פלילי 1974/09 (בית משפט השלום בת"א) והוא מלין על החלטת המשיבה 1 מיום 13.3.2015, שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי תוכנית רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו.

העותר טוען בכתב העתירה שהגיש בעצמו, ובא-כוחו טוען בפנינו, כי שגתה הוועדה כאשר התרכזה בחומרת מעשיו של העותר והתעלמה מההליך הטיפולי שעבר במשך 7 חודשים בקבוצה לטיפול בעברייני מרמה.

לטענת ב"כ העותר, גם אם העותר לא עמד בהצלחה בתנאי התוכנית הטיפולית, הרי הוא יוכל להשלים את ההליך הטיפולי במסגרת תוכנית רש"א שכוללת השתתפות בקבוצה לעברייני מרמה.

באשר לפיצויים שלא שילם העותר- טוען בא-כוחו, כי העותר פנה למרכז לגביית קנסות מספר פעמים, לרבות לפני כ-3 חודשים, אך טרם נענה.

2

ב"כ המשיב מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר, ומצביעה על דו"ח ראיון שקיים העותר עם נציג רש"א שבו הוא מודה רק באופן פורמלי במיוחס לו ומתאמץ להצדיק תדמית חיובית ולהצדיק את התנגדותו הבעייתית, תוך שהוא מצמצם ומפחית ממידת אחריותו.

כך גם מצביעה ב"כ המשיב על עמדת גורמי הטיפול בכל הקשור להתייחסות העותר לעבירות נושא מאסרו, ולהתעלמותו מהקבוצה לטיפול בעברייני מרמה בה השתתף.

ב"כ המשיב טוענת, כי כל עוד לא שילם העותר את הפיצוי שנפסק לו לפצות את המתלוננים, לא ניתן לשחררו על תנאי.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה אמנם כי בפתח ההחלטה היא הביאה את תיאור מעשיו של העותר, אך לא כחלק מנימוקי החלטתה שלא לשחרר אותו על תנאי, אלא כדי להצביע על המסוכנות הנובעת ממנו כפי שעולה ממעשים אלו.

בחלקה השני של ההחלטה, מתייחסת הוועדה לעמדת גורמי הטיפול ולעמדת נציגת רש"א, הגם שרש"א הסכימה לקבל את העותר להליך טיפולי לאחר שחרורו המוקדם.

אף אנו, כמו הוועדה, איננו מתעלמים מהשתתפותו של העותר בקבוצה לעברייני מרמה במהלך שבעה חודשים, אך לא ניתן להתעלם מעמדת גורמי הטיפול ורש"א לפיה העותר ממעט לשתף את עצמו, מתאמץ להציג תדמית חיובית ונוטה לצמצם ולהפחית ממידת אחריותו למעשים נושא מאסרו.

משכך אי התרשמותם של גורמי הטיפול ורש"א לא ניתן לומר כי שחרורו המוקדם של העותר לא יסכן את הציבור, משכך החלטת הוועדה שלא לשחרר את העותר, גם בתנאי תוכנית רש"א, היא החלטה סבירה ומוצדקת ואנו דוחים את העתירה, אף מבלי להתייחס לאי תשלום הפיצויים ע"י העותר.

3