1

נוכחים:

העותר בעצמו

ב"כ המשיבים - עוה"ד מועלם ואלימלך

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר טוען כי הטיפול הרפואי אותו הוא מקבל ביחס למצב רגלו גובל בהזנחה פושעת.

העותר מדגיש את סדרת הטיפולים שעבר עד כה באופן שלא הביא לשיפור במצב רגלו. לגישת העותר, לא ניתן לו הטיפול התרופתי המתאים והוא סבור שיש לערוך לו ניתוח הכרוך בכריתת עצם.

המשיב, מצידו, טוען כי העותר מטופל כדבעי ומפנה לעמדת רופא אורטופד מומחה שבדק את העותר ולא המליץ על ביצוע הליך ניתוחי בשלב זה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, ובעמדת הרופא האורטופד המטפל, שוכנעתי כי אין בנמצא החלטות שאינן סבירות בעניינו של העותר. המשיב לא החליט כיצד לנהוג בעותר על דעת עצמו אלא נסמך על חוות דעת עדכניות של גורמים רפואיים וביניהם רופא אורטופד מומחה.

2

על פי חוות דעתו של זה האחרון, עד שמצב עור רגלו של העותר לא ישתפר, אין טעם בביצוע ניתוח כהפניית העותר.

לא ראיתי לנכון להחליף את שיקול דעתו של המשיב בשיקול דעתו של ביהמ"ש. אין מלפני נתונים אחרים שברפואה מכוחם ניתן להגדיר את גישתו של הרופא המטפל ככזו שאיננה סבירה.

המסמכים שאליהם הפנה העותר אינם עוסקים בניתוח, כטענתו.

המסמכים מושבים לעותר.

לאור כל אלה, העתירה נדחית.

חזקה על המשיב כי יוסיף ויספק לעותר טיפול רפואי הולם. ראוי להפגיש את העותר עם הרופא המומחה פעם נוספת מייד לאחר שישתפר מצב עור הרגל.

בדיון האחרון הוריתי על דחייתו להיום על מנת להתרשם מעמדה עדכנית של הרופא המטפל בכל הקשור לנקודת "האל חזור" אליה הפנה העותר במהלך אותו דיון. מהעמדה העדכנית של הרופא המטפל, שבדק שוב את העותר, לא התרשמתי כי עסיקנן בנקודה שכזו.

נוכח סוג העתירה ומצבו הרפואי של העותר, ראיתי לנכון לקבל את בקשתו ולהורות על פטור מאגרה.

איחולי רפואה שלמה לעותר.

ניתנה והודעה היום ט' טבת תשע"ח, 27/12/2017 במעמד הנוכחים.