1

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' שמעוני) מיום 11.6.17 בת"פ 261-11-14.

2

כללי

1.         המערער הורשע על יסוד הודאתו בהעסקת 3 שוהים בלתי חוקיים והלנת 5 שוהים בלתי חוקיים. על המערער הושתו העונשים הבאים: שני חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי למשך 6 חודשים אם יעבור את אחת מהעבירות בהן הורשע וקנס בסך 5,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.         ואלה המעשים: ביום 5.11.13, בסמוך לשעת חצות, העסיק המערער במאפיית קלדרון שבירושלים עובדים שהינם תושבים זרים שאינם מורשים לעבוד בישראל והעמיד לרשותם מקום לינה.

טענות הצדדים         

3.         ב"כ המערער טוען כי העונשים שהוטלו על המערער הינם מחמירים יתר על המידה ונוגדים את כללי אחידות הענישה. נטען כי המערער הודה בעובדות כתב האישום, לפיו העבירות בוצעו ביחד עם נאשם 1 ובחלקים שווים, אך הרווח הכלכלי מביצוע העבירות השתלם לנאשם 1 ולא למערער. נטען כי תפקידו של המערער היה מנהל הייצור במאפייה, שמעמדו כעובד במאפייה, בעוד הנאשם האחר היה הבעלים והמנהל של המאפייה. למרות זאת, הנאשם האחר הורשע בסיוע לעבירה ועונשו קל מזה של המערער, משום שהוא נדון לשלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס זהה, אך לא נדון למאסר לריצוי בעבודות שירות. עוד נטען כי לפי כתב האישום, מדובר בהעסקה והלנה באירוע חד פעמי שבוצע ביום 5.11.13, אותו הסביר המערער באופן שמצדיק הקלה בעונשו. לחלופין, נטען כי משהאחר הורשע בסיוע לעבירה, הרי שעונשו של המערער צריך להיות לכל היותר כפל העונש שהושת על הנאשם האחר, קרי, קנס בסך 10,000 ₪ ומאסר על תנאי משמעותי יותר. עוד נטען כי הערכים המוגנים שפורטו בגזר הדין כעומדים בבסיס העבירות, אינם כוללים פגיעה בריבונות המדינה ובביטחונה. לבסוף, נטען כי המערער סועד את בנו הסובל מנכות. הוסף כי למערער עוד מספר אחים, כולם עובדים במאפיה. המערער שימש כאמור כמנהל ולא כבעלים. הבעלים היה אביו המנוח. הפער בענישה, על אף נסיבותיו של האב - אינו פרופורציונאלי.

3

4.         ב"כ המאשימה ביקשה לדחות הערעור. נטען כי בתסקיר מפורט מפיו של המערער כי הוא האחראי לניהול העסק ועל כן לא ניתן לומר שחלקו קטן, ובהינתן מצבו הרפואי של האב, העונש ראוי ואף מקל ולגבי ההבדל בענישה בין הנאשמים - הדבר נובע אך ממצבו הרפואי של האב. כן באה התייחסות לפסקי הדין אליהם הפנה המערער ונטען כי קיימת אבחנה בין נסיבות האירועים ולא ניתן ללמוד מהם לענייננו. עוד באה הפנייה להחלטות אחרות אשר יש בהן, כך נטען, לתמוך בדחיית הערעור.

תסקיר שירות המבחן

5.         מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו יליד 1976, נשוי ואב לארבעה ילדים, עובד במאפיה שנים רבות וכיום אחראי על ניהול העסק, בו עובדים גם אחיו. המערער קיבל אחריות לביצוע העבירה, מכיר במשמעות מעשיו ושירות המבחן התרשם מתפיסה ותפקוד נורמטיביים. בעברו הרשעה בעבירה דומה בגינה נדון בשנת 2004 לעונש מאסר בפועל לתקופה של שבועיים. הומלץ על הטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ומאסר על תנאי.

דיון

6.         דין הערעור להידחות.

            לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים והחרטה שהביע. כמו כן, יש להתחשב לקולה במצבו המשפחתי, היותו אב לארבעה ילדים, וכי להרחקתו מהעסק תהיה השפעה על ניהולו. מנגד, לחובת המערער יש לזקוף את העובדה שהעסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים הינן עבירות חמורות, הפוגעות בערכים של הגנה על ריבונות המדינה על גבולותיה ועל הבאים בשעריה, והיא אף עלולה להעמיד בסכנה את שלום הציבור ובטחונו. עבירות אלה מחייבות ענישה הולמת ומרתיעה. כמו כן, יש להתחשב לחומרה גם במספר השוהים הבלתי חוקיים אותם הלין והעסיק המערער. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

4

אשר-על כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 15.4.18 בהתאם לחוות דעת הממונה.

ניתן היום, ד' בניסן, תשע"ח, 20 במרץ 2018 במעמד המערער ובא כוחו וב"כ המשיבה.