1

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד מיטל אילן

ב"כ המשיב עו"ד ענבוסי

המשיב הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב הורשע עפ"י הודאתו בתיק פלילי 11119-12-17 (בית משפט השלום בכ"ס) בשהייה בלתי חוקית, כאשר נתפס בכפר קאסם ללא היתר שהייה כדין.

המשיב נידון ל- 7 ימי מאסר בפועל, חופפים ברובם לתקופת מעצרו עד מתן גזר הדין ומאסר על תנאי של חודש למשך שנה שלא יעבור עבירה של שהייה בלתי חוקית.

בית משפט קמא קבע בגזר הדין כי לחובת המשיב שתי הרשעות קודמות, אחת בגין עבירה זהה מפברואר 2016, והרשעה נוספת בעבירה בטחונית של זריקת חפץ לעבר אדם מינואר 2017, בגינה נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

2

בית משפט קמא הפנה לרע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל שבה נקבע מתחם ענישה בין מאסר על תנאי ל-5 חודשי מאסר וקבע על סמך המתחם הנל ועל סמך נסיבותיו האישיות של המערער ונסיבות ביצוע העבירה שנעברה לצורך פרנסת המערער ומשפחתו כי העונש הראוי הוא 7 ימי מאסר בפועל.

ב"כ המערערת טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר הטיל עונש מאסר הסוטה לקולא ממתחם העניש ומעיקרון ההלימה, לא נתן משקל ראוי לעברו הפלילי של המשיב כפי שצוין לעיל, ולא הטיל עליו את חודש המאסר שביקשה המאשימה להטיל עליו בבית משפט קמא.

ב"כ המשיב טוען לדחיית הערעור שכן ערכאת ערעור לא מתערבת בעונש שבית משפט קמא אלא אם מדובר בהתערבות מהותית וגם אם תקבל ערכאת הערעור את עתירת המאשימה בבית משפט קמא, לא תהיה בכך התערבות המצדיקה התערבות של ערכאת ערעור.

כן טוען ב"כ המשיב כי המשיב נמצא בתחומי כפר קאסם שאינו מרוחק מהאזור שבו מותר למשיב לשהות ונמצא שם לצרכי עבודה, כפי שמעידים בגדי העבודה שבהם נעצר המשיב על-ידי השוטרים.

ב"כ המשיב הציג בפנינו גזרי דין של בתי משפט קמא, שבהם הוטלו על הנאשמים עונשי מאסר למשך מספר ימים, אף נאמר מיד כי חלק מפסקי הדין טרם חלוטים ולא נביע דעה לגביהם, ואילו אחד המקרים עונש מאסר של 8 ימים הוא תוצאה של אימוץ הסדר טיעון בין הצדדים המתייחס לעונש זה.

עיון בגזר הדין נושא הערעור מעלה כי בית משפט קמא אומנם התייחס לעברו הפלילי של המשיב, אך לא נתן את המשקל הראוי מבחינת שיקולי הענישה שכן מדובר במשיב שריצה 10 חודשי מאסר בגין עבירה בטחונית החל מחודש ינואר 2017, ולפני כן ריצה עונש מאסר למשך 5 ימים בגין שהייה בלתי חוקית.

פסקי הדין עליהם הסתמך בית משפט קמא, אינם משקפים כראוי את מדיניות הענישה כאשר מדובר במי שנכנס לתחומי מדינת ישראל זו הפעם השניה ללא אישור שהייה, גם אם לצרכי עבודה ובוודאי לא כלפי מי שנידון בגין עבירה בטחונית למאסר למשך 10 חודשים.

לאור כל האמור לעיל, מבלי שאנו מתעלמים מנסיבותיו האישיות של המשיב, ומאחר וערכאת הערעור לא ממצה את הדין עם נאשם שהחליטה להחמיר בעונשו, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המשיב ירצה חודש ויום מאסר בפועל החל מיום מעצרו 5.12.17.

3

בשל נסיבותיו האישיות של המשיב, איננו מטילים עליו קנס ואיננו מתערבים בעונש המאסר על תנאי שהוטל עליו על-ידי בית משפט קמא.