ע”פ 13952/10/17 – ויקי קחלון נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
עפ"ג 13952-10-17 קחלון נ' מדינת ישראל
|
|
07 ינואר 2018 |
1
|
|
|
לפני: כבוד הנשיא אברהם טל, אב"ד כב' השופטת נאוה בכור |
|
|
המערער |
ויקי קחלון
|
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל
|
||
|
|
||
נוכחים:
המערער ובא כוחו עו"ד אודי עמר
ב"כ המשיבה עו"ד אור ממון
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
לא ביקשנו תשובת המשיבה מעבר להצגת גיליון הרשעותיו הקודמות של המערער.
2
המערער הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 28099-10-16 (בית משפט השלום בנתניה) בעבירות של השגת גבול, החזקת מכשירי פריצה וגניבה ונידון ל-10 חודשי מאסר בפועל המורכבים מ-5 חודשי מאסר בגין העבירות נושא הרשעתו ומ-5 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו בזמן ביצוע העבירות נושא גזר הדין.
כמו כן נידון המערער ל-10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע או כל עבירה אחרת שעניינה גניבה או התפרצות.
הערעור מכוון כלפי משך תקופת המאסר על תנאי, היקף העבירות שעליהן חל המאסר על תנאי ומשך התקופה שהמערער יעמוד בפני אפשרות של הפעלת המאסר על תנאי באם יעבור את העבירות נושא המאסר על תנאי.
נאמר כבר עתה, כי עונש המאסר בפועל היה תוצאה של אימוץ הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בעקבות קושי ראייתי שבו נתקלה המשיבה על מנת להוכיח את העבירות נושא הרשעתו של המערער.
ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו, כי שגה בית משפט קמא כאשר נימק את מרכיבי המאסר על תנאי בחוסר שביעות רצון שגילה כלפי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, ואשר אותה אימץ בכל הקשור למאסר בפועל שהוטל על המערער.
ב"כ המערער טוען, כי באם סבר בית משפט קמא כי ההסדר אינו ראוי, לא היה חייב לקבל אותו וכאשר סבר כי ההסדר ראוי, לא היה מקום להידרש לשאלת ההחמרה בכל הקשור למאסר על תנאי, כפי שנימק זאת בית משפט קמא בסיפא גזר הדין.
עיון בגזר הדין נושא הערעור מעלה, כי אמנם בית המשפט קמא לא היה שלם עם הסדר הטיעון אותו הציגו בפניו ב"כ הצדדים וגם אם שגה בכך שנימק את המאסר על תנאי, על כל מרכיביו נושא הערעור והקלות היחסית במרכיבי המאסר בפועל ובמרכיב הקנס של 1,000 ₪ שהטיל על המערער, הרי התוצאה שאליה הגיעה אינה מצדיקה התערבות של ערכאת ערעור.
אנו ערים לפסיקת בית המשפט העליון, ובעקבותיה לפסיקת הערכאות דלמטה בכל הקשור להטלת עונשי מאסר על תנאי ארוכים שיקשו על הפעלתם אם הנאשם יעבור, חס וחלילה, אחת העבירות נושא המאסר על תנאי ובמשך התקופה של חלות המאסר על תנאי.
עם זאת, המקרה שבפנינו איננו מצדיק התערבות במרכיב המאסר על תנאי, שכן למערער הרשעות קודמות בעבירות רכוש וסמים, לרבות הרשעה שבגינה נידון ל-20 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת 11 חודשי מאסר על תנאי) ולמאסר על תנאי של 5 חודשים בגין עבירות רכוש שלא הרתיע אותו מלעבור את העבירות נושא גזר הדין.
3
איננו מתייחסים לטענת ב"כ המערער, שמסתמך על דברי המשיבה בפני בית משפט קמא, שלו צירף המערער את העבירות נושא גזר הדין לתיק הקודם שבו הוטלו עליו עונשי מאסר על תנאי, היה "התיק נבלע" בעבירות האחרות נושא אותו גזר דין, שכן מדובר בהשערה שלא מצאנו לה בסיס הגיוני.
לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.
ניתן והודע היום כ' טבת תשע"ח, 07/01/2018 במעמד ב"כ הצדדים והמערער. |
|
|
אברהם טל, נשיא |
דנה מרשק מרום, שופטת |
נאוה בכור, שופטת |
