1

נוכחים:

המערער ובאי כוחו עו"ד שוקרי אבו טביק ועו"ד חי אוזן

ב"כ המשיבה עו"ד יעל תרם

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת"פ 24088-12-13 (בית משפט השלום ברמלה) בעבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") שיוחסה לו באישום הראשון וזוכה מחמת הספק מעבירה של איומים לפי סעיף 198 לחוק שיוחסה לו באישום השני.

2.         על המערער הוטלו 11 חודשי מאסר בפועל (שכללו הפעלת מאסר מותנה של 3 חודשים במצטבר), קנס בסך 3,000 ₪ ומאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

2

3.         על פי הנטען באישום הראשון, נתפס המערער ביום 2.12.13 במפרץ החניה בכביש מכבים-רעות כשעל רכב משאית גרר עליה נהג נמצא רכב מסוג מאזדה השייך לגב' רות אשר (להלן: "המתלוננת").

רכבה של המתלוננת התקלקל ביום 2.12.13, סמוך לשעה 12:00, והיא השאירה את הרכב במפרץ החניה האמור כדי להזעיק מכונאי. כשחזרה המתלוננת למקום בו השאירה את הרכב, הבחינה במערער כשהוא מתחיל בנסיעה והרכב כבר מצוי על הגרר. המתלוננת הורתה למערער לעצור וצילמה את הגרר, המערער עצר והוריד את הרכב מהגרר.

הכרעת הדין של בית משפט קמא

1.         בית משפט קמא פירט את גרסת המתלוננת, שהודעתה הוגשה בהסכמה, וממנה עולה כי ארעה תקלה ברכבה ולכן נאלצה להעמיד אותו בצד הדרך. היא פנתה למוסך שנמצא בקרבת מקום במטרה להזעיק מכונאי שיסייע לה לתקן את התקלה. בעת שעזבה את הרכב במקום, היא נעלה אותו ולאחר כחצי שעה חזרה למקום ביחד עם מכונאי מהמוסך (להלן: "אלכסנדר") והבחינה כי הרכב מועמס על ידי רכב הגרר, שהחל בנסיעה ולכן פנתה למערער שנהג ברכב הגרר והודיעה לו שמדובר ברכבה והיא לא הזמינה גרר. המערער נעתר לבקשתה, הוריד את הרכב מהגרר ועזב את המקום.

גרסתה של המתלוננת נתמכה בעדותו של אלכסנדר.

2.         המערער לא הכחיש כי העמיס את רכב המאזדה על המשאית אך לטענתו אדם שאינו מכיר התקשר לטלפון הנייד שלו (להלן: "המזמין"), וביקש ממנו לבצע גרירה של הרכב תוך הכוונתו למקום בו עמד הרכב ואף מסר לו תיאור של הרכב. המערער הגיע למקום, העמיס את הרכב על הגרר, התקשר לטלפון ממנו התקשר המזמין, אך לא היה מענה. עוד בטרם החל בנסיעה, הגיעה המתלוננת ואמרה לו שלא הזמינה גרר ולכן הוריד את הרכב מהגרר.

3.         בית משפט קמא הצביע על הסתירות בגרסתו של המערער בחקירתו במשטרה ובעדותו:

בהודעתו במשטרה מיום 2.12.13 מסר המערער כי כשהגיע למקום מצא שהרכב פתוח, נכנס אליו, שחרר את בלם היד, העביר את ידית ההילוכים לניוטרל והעמיס אותו על הגרר.

בהודעתו מיום 6.12.13 מסר המערער כי בפרק הזמן שחלף בין קבלת השיחה מהמזמין ועד שהגיע למקום חלפו כ-20 דקות. בנוסף ציין כי מפתחות הרכב לא היו בידיו והמזמין לא אמר לו שהחביא מפתח בתוך הרכב.

בהודעתו מיום 11.12.13 סירב המערער להשיב לשאלות בנוגע לטלפון של המזמין בטענה שהוא חולה.

3

4.         בית משפט קמא קבע כי גרסתו של המערער הופרכה בשתי נקודות עיקריות:

לעניין הזמנת העבודה על ידי המזמין באמצעות הטלפון, נבדקו פלטי שיחות נכנסות ויוצאות של הטלפונים הרלוונטיים, דהיינו, טלפון המערער ומספר הטלפון שמסר המערער ממנו התקשר המזמין והתברר שלא הייתה כל שיחת טלפון בין שני הטלפונים הניידים הנ"ל.

לעניין הטענה שהמפתח היה בתוך הרכב, טען המערער במשטרה שהרכב היה פתוח ולא ראה את המפתח של הרכב בתוך הרכב, ולעומת זאת בעדותו בבית המשפט העיד, וחזר על כך מספר פעמים, כי המזמין אמר לו בשיחת טלפון כי המפתח נמצא בתוך הרכב מתחת לשטיח של מושב הנהג, ושם מצא אותו.

לאור הפרכת גרסת המערער, הרשיע בית משפט קמא את המערער בעבירה שיוחסה לו באישום הראשון.

נימוקי הערעור

1.         היה מקום לקבל את גרסת המערער לפיה הוא עוסק בגרירה וביום נשוא האירוע, בין השעות 09:00 - 11:00, קיבל למכשיר הטלפון שברשותו שיחת טלפון אקראית מהמזמין בה הוזמן לגרור את רכב המאזדה, שבדיעבד הסתבר שהוא בבעלות המתלוננת.

2.         שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי "שקרי הנאשם" מחזקים את ראיות התביעה (עדות המתלוננת ועדות אלכסנדר) במקום לראות בהן ספקות שמכרסמות במארג הראייתי שעליו להוביל לזיכויו של המערער גם מהאישום הראשון.

3.         לא הוכח היסוד הנפשי בעבירה והמערער לא התכוון לגנוב את הרכב אלא הוא סבר שזה הרכב אותו הוזמן לגרור.

4.         בדיון שבפנינו התייחס ב"כ המערער גם לעובדה כי לא התגלו סימני פריצה על הרכב באופן המחזק את גרסתו של המערער.

דיון והכרעה - הכרעת הדין

1.         אין מחלוקת כי רכב המאזדה נתפס כאשר היה על רכב הגרר של המערער, כאשר על פי דברי המתלוננת ואלכסנדר, להם האמין בית משפט קמא, הגרר כבר היה בתנועה.

4

2.         גרסת המערער לפיה היה מזמין שהתקשר אליו והוא ביצע עבודת גרר על פי הזמנתו, הופרכה, שכן מספר הטלפון אותו מסר המערער בהודעתו במשטרה כמספר הטלפון של המזמין לא נמצא כלל בפלט הטלפונים המתייחס לטלפון הנייד של המערער. מספר טלפון זה לא נמצא, הן כשיחה יוצאת והן כשיחה נכנסת.

ב"כ המערער אמנם טען כי קיים מספר טלפון אחר באותו פלט ממנו התקשר המזמין ואליו חזר המערער, אך הסתבר כי למספר טלפון זה התייחס המערער בהודעתו במשטרה כמספר טלפון שאינו רלוונטי לאירוע ולא עלה בידם להצביע על מספר טלפון אחר.

3.         העובדה כי לא נתגלו סימני פריצה לרכב אינה תומכת בגרסת המערער, שכן בין אם מדובר בגרירה מוזמנת ותמימה ובין אם מדובר בגרירה המתבצעת תוך כדי מעשה עבירה, העובדה היא שהרכב נתפס כאשר הוא על גבי הגרר. עוד יש להזכיר בהקשר זה כי המתלוננת אמנם ציינה כי למיטב זיכרונה נעלה את הרכב, אך הוסיפה כי אינה בטוחה בכך.

4.         התנהגותו של המערער לאחר שהתגלה על ידי המתלוננת אף היא אינה תומכת בגרסתו, לרבות העובדה כי פנה מיוזמתו למשטרה, שכן ברי כי משנתפס בכף לא הייתה בידו ברירה אלא לנהוג כפי שנהג.

בסופו של דבר הרכב נלקח על ידי הגרר השייך למערער, וזאת ללא הסכמתה של בעלת הרכב וגרסתו כי מדובר בגרירה "תמימה" הופרכה ולפיכך כדין הרשיע אותו בית משפט קמא בעבירה המיוחסת לו באישום הראשון.

ערעור על גזר הדין

1.         אף לעניין זה איננו מוצאים מקום להתערבותנו שכן בית משפט קמא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים, הן לחומרה והן לקולא, והעונש שהטיל על המערער עולה בקנה אחד עם המתחם שקבע ועם מדיניות הענישה הראויה וזאת בהתחשב, בין היתר, בהרשעותיו הקודמות של המערער מחד ומאידך בעובדה כי לאחר שהמערער נתפס, הוא השיב את הרכב לבעליו.

2.         כמו כן התחשב בית משפט קמא בנסיבותיו האישיות של המערער והיותו אב ל-7 ילדים, שפרנסת     ם עליו.

5

3.         לאור האמור, אנו דוחים את הערעור על שני חלקיו.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 15.1.17 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בית משפט קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן והודע היום כ"ב אלול תשע"ו, 25/09/2016 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.