1.             המערער הודה והורשע בשני כתבי אישום, בעבירות חבלה חמורה, ניסיון הצתה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד בצוותא. זאת, בגין מעשי איומים ואלימות שנקט המערער כלפי שני מתלוננים, וכל זאת על רקע דברים של מה בכך.

           כמתואר בכתב האישום המתוקן, איומי המערער הסלימו במהרה עד כדי ניסיון הצתה, עת שפך דלק על פניו וגופו של המתלונן והשליך פיסת קרטון בוער לחנות בה שהה המתלונן. כמו כן, לפי כתב אישום נוסף, המערער גידףואחר כך תקף באלימות מתלונן אחר וגרם לו לחבלות של ממש בדמות חתכים מדממים בראשו, בידו וברגלו, ואף זאת על רקע דברים של מה בכך שעניינם סירובו של זה האחרון לפרוט עבור המערער 200 ש"ח ולמכור לו מספר פחיות משקה.

           על המערער נגזר בגין הרשעתו בכתב האישום המתוקן עונש של 32 חודשי מאסר בפועל, ובגין הרשעתו בכתב האישום הנוסף עונש עליו סוכם של 5 חודשי מאסר בפועל. כך, שסך הכול יהיה עליו לרצות עונש של 37 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

2.             הערעור שלפנינו נסוב על חומרת העונש.

           לאחר ששמענו את מלוא טיעוני באי-כוח הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. בית משפט זה שב ומתריע על חומרתן של עבירות האלימות במרחב הציבורי ועל הצורך במיגור תופעה מגונה זו. לצורך כך, נדרשת מדיניות ענישה הולמת ומרתיעה. כמפורט בכתבי האישום, המערער תקף באלימות רבה את המתלוננים בהזדמנויות שונות, ורק באורח נס לא נגרמו למתלונן נזקים גופניים משמעותיים יותר כתוצאה מניסיון ההצתה של המערער כמתואר בכתב האישום המתוקן. לצד הודאתו במעשים במסגרת הסדר טיעון, לחובתו עבר פלילי מכביד, בין היתר, בעבירות אלימות ואיומים.

3.             משכך, העונש שנגזר על המערער הולם את חומרת מעשיו, מתחשב כראוי בנסיבותיו האישיות, ואין מקום להתערב בו.

           הערעור נדחה אפוא.

           ניתן היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ג (‏13.6.2023).

_________________________

23014480_J05.docx  עע

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,