ע"פ 2048/18 – פלוני נגד מדינת ישראל
|
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 21.02.2018 בת"פ 33041-02-17 |
תאריך הישיבה: ב' בניסן התשע"ח (18.3.2018)
בשם המבקש: עו"ד יוחאי משה; עו"ד שרי קרן
בשם המשיבה: עו"ד ורד חלואה
1. מונחת בפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל בן 22 חודש, שהושת על המבקש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 33041-02-17, מפי כבוד סגן הנשיאה, א' ביתן). על פי עובדות כתב האישום, בהן הורשע המבקש, המבקש, ביחד עם אחר, סחט באיומים את נפגע העבירה במספר הזדמנויות שונות במשך שלושה חודשים ובסכום של כעשרים אלף ש"ח. בין היתר, הכסף נלקח ממשכורתו של נפגע העבירה. באחת ההזדמנויות המבקש וחברו המתינו למתלונן, עת יצא מחופשה מהבסיס הצבאי, אספו אותו ברכבם ונסעו למקום מבודד, שם כחלק ממזימת הפשע הנאשם האחר איים על המתלונן שידקור אותו, ואילו המבקש דרש ממנו כסף.
2
הסנגור עתר לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל, בכדי שבית המשפט יתן משקל מרבי לנסיבות האישיות של המבקש, ואילו המדינה התנגדה לבקשה.
2. בהלכת שוורץ (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, ה"ד נ"ד (2) 241), נקבע על ידי הרכב מורחב כי בשאלה האם יש לעכב ביצוע עונש מאסר, מתפקידו של בית המשפט להעמיד מצד אחד את האינטרס הציבורי באכיפה מידית של עונש מאסר; ומן הצד האחר, את האינטרס בדבר שמירה על זכות הערעור והצורך למנוע מצב בו עקב אי עיכוב ביצוע עונש המאסר הערעור עלול להתייתר.
במסגרת בקשה זו, מבלי לקבוע מסמרות או כל עמדה מראש, נראה בשלב זה שאף בהנחה שבית המשפט של הערעור יתערב במקרה, לא נראה כי התערבות זו תהיה עד כדי כך שלא ייגזר על המבקש עונש מאסר בפועל מאחר סורג ובריח. אם כך, דין הבקשה נוטה לעמדת המדינה.
3. הבקשה נדחית. על המבקש להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר דקל, ביום 9.4.2018, לא יאוחר מהשעה 9:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336.
ניתנה היום, ד' בניסן התשע"ח (20.3.2018).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18020480_Z02.doc מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
