1

בפניי ערעור על הכרעת הדין שניתנה על ידי בית משפט השלום לתעבורה בעכו (כב' השופטת א' טפטה-גרדי), מיום 26.6.17 בתת"ע 3513-12-15, בגדרה הורשע המערער בקיפוח זכות אדם להשתמש שימוש מלא בדרך בכך שעקף טור מכוניות שהמתין בפנייה שמאלה, בניגוד לתקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

לאחר ששמע את המערער וכן את השוטר שרשם את הדו"ח, והתרשם מעדותם בפניו, קבע בית משפט קמא כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניו מעבר לכל ספק סביר. צוין כי עדות השוטר הותירה רושם אמין ובית משפט קמא שוכנע כי היא משקפת נאמנה את עובדות המקרה. בהתאם לעדות השוטר ולדו"ח, הלה נהג בצמוד לרכבו של המערער מאחוריו, בניידת סמויה, ושמר על קשר עין רציף עם רכב המערער. על פי עדות השוטר, המערער, שעמד בנתיב הפונה שמאלה מאחורי טור ארוך של רכבים, יצא כ-200-300 מ' לפני הרמזור מהטור, עקף את הטור והשתלב מחדש בנתיב הפונה שמאלה לפני הרמזור. השוטר הדגיש בעדותו כי הנתיב שמאלה היה עמוס עד מאוד וכי במקום היה טור ארוך של מכוניות.

2

בית משפט קמא דחה את גרסתו של המערער, לפיה כלל לא התכוון לפנות שמאלה אלא עקף את הרכבים שלפניו במטרה להמשיך בנסיעה ישר. נאמר כי גרסה זו הועלתה לראשונה בבית המשפט ולא נרשמה בדו"ח במקום האירוע.

בערעור בפניי שב המערער וחזר על אותן טענות לפיהן לא התכוון לפנות שמאלה וכי לא הובן, ככל הנראה, נכונה על ידי בית משפט קמא. עוד הוסיף המערער כי הוא הכחיש בפני בית משפט קמא מכל וכל כי ביצע את העבירה, אך הקלדנית לא דייקה בעובדות שציין בפני בית המשפט.

לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. הלכה מושרשת היא שבית המשפט, בשבתו כערכאת ערעור, לא יתערב בקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים שאינם מתקיימים בענייננו. בע"א 2976/12 בראל נ' קאופמן (23.11.14) נאמר כי "כלל הוא כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בקביעות כאלה של הערכאה הדיונית, בשל יתרונה של הערכאה הדיונית אשר התרשמה ישירות מן העדים והראיות". בע"א 7787/12 עיזבון המנוח מאמא ז"ל נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (3.11.14) נאמר כי: "לעניין זה ידועה ההלכה כי בית המשפט של הערעור לא מתערב על נקלה בממצאים שבעובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית והוא יעשה כן רק אם מסקנותיה אינן עומדות במבחן ההיגיון והשכל הישר".

פסק דינו של בית משפט קמא נסמך בעיקר על התרשמותו מהעדים שהופיעו בפניו ועל האמון שנתן בעדותו של השוטר שרשם את הדו"ח. בד בבד, דחה בית משפט קמא את גרסתו של המערער ולא ראה ליתן בה אמון. לא מצאתי כי בענייננו מתקיימים אותם טעמים חריגים שיצדיקו את התערבות ערכאת הערעור בממצאים שבעובדה ובקביעות מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית.

לפיכך, אני מורה על דחיית הערעור.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' תשרי תשע"ח, 26 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.