1

           כידוע, ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשת העיון. ככל שאחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, מוטל עליו הנטל לשכנע כי קיים טעם ממשי המצדיק את שלילתו (למשל, ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פיסקאות 25-24 (8.10.2009)).

2

           טענת המערער לפיה העיון המבוקש עלול לפגוע בהליך הערעור אשר תלוי ועומד לפני בית משפט זה הועלתה באופן כללי, ללא הסבר או פירוט מספק באשר לטיב הפגיעה הנטענת. זאת ועוד: התכלית הנזכרת בבקשת העיון - מחקר אותו עורכת המבקשת - היא תכלית לגיטימית, וכך גם התכלית שעניינה בחינת האפשרות להגיש בקשת הצטרפות להליך במעמד של "ידיד בית המשפט" (ויצוין כי בשלב הנוכחי אין צורך, ואף אין מקום, להידרש לשאלה האם יהיה זה נכון להיעתר לבקשה כאמור, ככל שזו תוגש). משכך, ובשים לב ליתר נסיבות העניין, יש מקום להיעתר לבקשת העיון.

           בקשת העיון מתקבלת אפוא, והמבקשת תהא רשאית לעיין בכתבי בי הדין ובמסמכים המצויים בתיק. העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ובהתאם לסדרים המקובלים.

           ניתנה היום, ‏כ"א בטבת התשע"ח (‏8.1.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17002200_X09.doc  מש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,