1

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (ב' השופט י' מינטקביץ') בת"פ 7030-06-13 מיום 11/1/15.

1.       המערער הורשע בעבירה של תקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקידו. בית משפט השלום גזר על המערער עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת בסך 25,000 ₪.

2.       המערער ערער הן על הכרעת הדין והן על חומרת העונש.

3.       במהלך ערעורו חזר בו המערער מערעורו כנגד הכרעת הדין וייחד טיעוניו כלפי חומרת עונשו.

4.       ואלה מעשיו של המערער: ביום 8/8/12, החנה המערער את מכוניתו במקום אסור לחניה. כאשר המתלוננת, פקחית חניה של עיריית ירושלים, ביקשה לרשום לו דו"ח חניה בגין חניה אסורה, פנה אליה המערער וביקש ממנה לאפשר לו המשך חניה לזמן קצר עד שיסיים ענייניו בסניף הבנק הסמוך, בלא שיירשם לחובתו דו"ח. משסירבה הפקחית לבקשה זו, פרץ וויכוח בין השניים במהלכו הכה המערער את הפקחית באפה, ובעקבות בכך נזקקה הפקחית לטפול רפואי.

2

5.       תקיפת עובדי ציבור, ובעיקר עובדים החשופים לאלימות מטבע תפקידם, כגון פקחי חניה או שוטרים, מחייבת ענישה מחמירה וממשית אשר תעביר מסר חד ומדוייק, לפיו למעשים כגון אלה לא תבוא סובלנות כלשהי. על המשרת את הציבור לחוש בטוח בסביבות עבודתו ואין לאפשר מצב בו עובד ציבור יחשוש למלא תפקידו עקב תגובה אלימה אפשרית של מי שאינו מקבל על עצמו את סמכותו הנתונה לו מכוח הדין.

6.       משכך, עונש מאסר בפועל, כפי שגזר בית משפט השלום על המערער, עקב מעשיו כמפורט לעיל, הנו עונש ראוי למי שנוקט אלימות כלפי פקח חנייה. יחד עם זאת ובאופן חריג, לאחר שנתנו דעתנו לגילו של המערער, אשר הוא כמעט כבן 70 שנים, לעובדה שהנו נעדר פלילי, תפקד ומתפקד באורח נורמטיבי לחלוטין, ולכך שהמעשים בוצעו על ידו, ככל הנראה, בעידנא דריתחא, והיה בהם משום מעידה חד פעמית שאינה אופיינית לאורחות חייו כעולה מהנתונים שבאו לפנינו, ניתן להקל עמו, במידת מה, באופן שעונש המאסר שהוטל עליו ירוצה בעבודות שירות.

          לפיכך, הנאשם ירצה ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות בגן החיות התנכ"י, בימים ראשון עד חמישי, בשעות 08:00 ועד 16:30, החל מיום 25/8/15.

          יתר חלקי גזר הדין יעמדו על כנם.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשע"ה, 02 יוני 2015, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.