1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד משה ליפשיץ

ב"כ המשיבה עו"ד ינאי גורני

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים כשתקף ואיים על דודו על רקע עסקי ונידון ל-3 חודשי מאסר בפועל, ל-6 חודשי מאסר על תנאי ו-3 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולתשלום קנס בסך 3,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר זקף לחובתו של המערער את אי התאמתו לרצות מאסר בעבודות שירות שכן באותה עת סבל מבעיות בריאותיות קשות שמנעו ממנו לבצען, כפי שעולה מחוות דעת הממונה על סמך מסמכים רפואיים שהציג בפניו המערער, כאשר לא התחשב בעברו הנקי של המערער, בחלוף 4 שנים מאז ביצוע העבירות במהלכן לא עבר המערער עבירות נוספות ובסוברו שהתנהגות המערער מתחמקת ומזלזלת בכל הקשור להתייצבותו בפני הממונה על עבודות שירות.

2

במהלך הדיון בפנינו הציג ב"כ המערער את חוות הדעת של הממונה על עבודות שירות שמנעו את ריצוי המאסר בעבודות שירות וכן הגיש חוות דעת רפואית מיום 27.7.17, לאחר מתן גזר הדין נושא הערעור, לפיה המערער בדרך כלל בריא, ללא מחלות כרוניות, ללא טיפול תרופתי קבוע וללא רגישות לתרופות. באופק ללא עדות למחלות כרוניות ואין מניעה לביצוע פעילות גופנית מתאימה לבני גילו.

נאמר כבר עתה כי האישור לא הוצג בפני הממונה ובפני בית משפט קמא, בפניו הוצגו גם מסמכים רפואיים המתייחסים לאביו של המערער, שכן גזר הדין ניתן לפני הוצאת האישור וגם תוכנו של האישור תמוה בעינינו, שכן נכתב בו שהמערער בדרך כלל בריא וללא מחלות כרוניות וללא טיפול תרופתי, דבר הסותר את האישורים הרפואיים ששימשו את הממונה על עבודות שירות בקביעתו שהמערער לא כשיר לבצע עבודות שירות בגלל כאבים בבטנו מזה תקופה ארוכה.

ב"כ המשיבה מתנגד להמרת עונש המאסר בפועל לעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ואף אנו איננו סבורים כי יש מקום לתת למערער הזדמנות נוספת להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות ולהציג בפניו את חוות הדעת החדשה, וזאת לאור התנהלותו של המערער בדיונים בפני בית משפט קמא כאשר ניצל לרעה את ההזדמנויות החוזרות ונשנות שנתן לו בית משפט קמא בשני מותבים במהלך שנתיים להוכיח את יכולתו לבצע עבודות שירות כפי שסבר בית משפט קמא שמן הראוי להטיל עליו.

גם התנהגותו של המערער נושא גזר הדין איננה מצדיקה את הפנייתו לממונה על עבודות שירות, שכן גם אם המערער לא היכה בקרש את המתלונן, הרי האלימות שגילה כלפיו לפני שהפיל אותו לרצפה ואחרי שהפיל אותו לרצפה, מצדיקה ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח, במיוחד כאשר המערער לא מסייע לממונה להציב אותו בעבודות שירות ומבלי שאנו מתעלמים, כפי שבית משפט קמא לא התעלם, מנסיבותיו המקלות של המערער, לרבות הודאתו ונסיבותיו האישיות.

עיון בתסקיר שירות המבחן שהתקבל לגבי המערער מעלה כי לא מדובר בתסקיר חיובי כלל ועיקר, שכן נכתב בו כי המערער נטל אחריות מסוימת על המיוחס לו בכתב האישום, הביע חרטה חלקית על התנהגותו ושירות המבחן התרשם שהוא בעל דפוסי חשיבה נוקשים ורמת הסיכון שצפויה ממנו להישנות התנהגות אלימה במצבי דחק היא רמת סיכון בינונית.

אמנם שירות המבחן המליץ להטיל על המערער מאסר בדרך של עבודות שירות, כפי שחשב בית משפט קמא להטיל, אך לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו וכאשר נדחה הדיון על מנת לקבל תסקיר משלים לגבי המערער, לא שיתף פעולה המערער עם שירות המבחן, למרות שהוזמן להתייצב בפניו גם באמצעות אמו וניתק את הקשר עם שירות המבחן.

3

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 2.1.18 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בית משפט קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן והודע היום א' כסלו תשע"ח, 19/11/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.