1

1.        לטענת המבקש, בניגוד להחלטת השופט י' דנציגר מיום 5.4.2017, ולהחלטתי-שלי מיום 1.6.2017, טרם בחנו הגורמים המקצועיים בשירות בתי הסוהר את חוות הדעת הרפואית העדכנית שמסר להם. לטענת המבקש, יש להורות לשב"ס להמציא חוות דעת מקצועית המתייחסת למצבו הרפואי ולהשפעה אפשרית של השהייה במאסר על תוחלת חייו. לחלופין טוען המבקש כי במידה ולא ימציאו נציגי שב"ס חוות דעת כאמור, יש להורות על שחרורו בתנאים עד שיֵעשה כן.

2

2.        ברם, מתגובת המשיבה עולה כי במכתב מיום 22.5.2017 כתב קצין הרפואה הראשי בשירות בתי הסוהר כי הוא אכן עיין במסמכים הרפואיים שהגיש המבקש, ומצא כי אין בהם כדי לשנות מחוות הדעת אשר נשלחה מטעם שב"ס לבית המשפט המחוזי. למען שלמות התמונה יצוין כי בחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט המחוזי נכתב כי שב"ס ערוך לטיפול במצבים רפואיים דומים לזה של המבקש, ויבחן את שיבוצו במתקן כליאה מתאים על-פי בדיקה שתֵערך עם קליטתו. על בסיס חוות דעת זו וחוות דעת רפואיות נוספות, התרשם בית המשפט המחוזי כי "שירות בתי-הסוהר ערוך ליתן לו [למבקש - נ' ס'] כל טיפול רפואי שיזדקק לו", כי הוא "מסוגל לשהות בתנאי כליאה, ותנאי הכליאה לא יובילו לקיצור תוחלת חייו".

3.        דין הבקשה להידחות על יסוד נימוקי המשיבה. כפי שהורה בית משפט זה, הגורמים הרלבנטיים בשירות בתי הסוהר אכן בחנו את חוות הדעת הרפואית שהגיש המבקש, וסברו כי יש ברשותם הכלים להעניק לו טיפול מתאים. למבקש שמורה כמובן הזכות לפנות בעתיד לשב"ס בכל עניין רפואי קונקרטי אשר ידרוש התייחסות ספציפית.

           הבקשה נדחית אפוא בזאת.

           ניתנה היום, ד' בתשרי התשע"ח (24.9.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17027240_O06.doc שצ