1

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחולון (כב' השופט ד"ר א. צור) (הכרעת הדין מיום 26.4.2017 וגזר הדין מיום 2.10.2017).

הרקע

נגד המערער הוגש כתב אישום ביום 26.12.2016 בגין בנייה ושימוש ללא היתר במבנה. המערער בנה בשטח החצר המשותפת מבנה אותו פיצל לשתי יחידות דיור, באחת הוא מתגורר ואת היחידה הנוספת הוא השכיר.

בית משפט קמא מינה למערער, לבקשתו, עורך דין, לאחר מכן הגיעו הצדדים להסדר טיעון הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין גזר הדין.

המערער הודה בעובדות כתב האישום, הורשע על פי הודאתו ובהסכמה הוטלו עליו העונשים כמפורט בגזר הדין. בין היתר, הוטל צו ההריסה וביצועו עוכב למשך שנתיים עד יום 2.10.2019.

להלן בתמצית טיעוני המערער

2

לדברי המערער הוסכם בין הצדדים כי הוא ימשיך להתגורר במבנה שבנה למשך שנתיים, אולם לא הוסכם כי לאחר מכן יהרוס את המבנה על חשבונו או שהעירייה תהרוס את המבנה ותחייב אותו בתשלום ההוצאות.

לדברי המערער, משרד השיכון דחה את בקשתו לדיור ציבורי ועל כן בקשתו היא להתחשב במצבו הבריאותי, הנפשי והכלכלי ולא להרוס את המבנה שהוא מקום מגוריו.

דיון והכרעה

אין מחלוקת כי המערער הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן.

גם גזר הדין ניתן על פי הסדר הטיעון.

הצדדים הצהירו בבית המשפט ביום 2.10.2017, כי הגיעו להסדר לעניין העונש ולפיו יושת על המערער קנס בסך 4,000 ₪ בתשלומים לפי שיקול דעת בית המשפט (בית משפט קמא חילק הקנס ל 40 תשלומים חודשיים). יינתן צו הריסה למבנה נשוא כתב האישום דחוי לשנתיים ויושת על המערער מאסר על תנאי של 30 יום למשך שנתיים וכן תחתם התחייבות כספית על סך 10,000 ₪ שתכנס לתוקפה בעוד שנתיים.

המערער ביקש מבית משפט קמא לאמץ את הסדר הטיעון וזאת עשה בית משפט קמא.

לא ברור מדוע טוען המערער כי בין הצדדים לא הוסכם על מתן צו הריסה. הדבר צוין במפורש בפרוטוקול הדיון ובית משפט קמא בגזר דינו אימץ את כל הסכמות הצדדים. לא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בגזר דינו ולא ניתן להימנע ממתן צו הריסה למבנה שנבנה ללא היתר, כאשר למערער אף אין כל זכויות בקרקע עליו בנה את המבנה.

הסדר הטיעון הלך כברת דרך ארוכה לקראת המערער בהתחשב בנסיבותיו האישיות, עוכב ביצוע צו ההריסה לתקופה של שנתיים, גם הקנס נמוך באופן חריג וגם חולק ל 40 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים.

כאמור, המערער הסכים לתנאי הסדר הטיעון ואף ביקש מבית משפט קמא לאמצו.

לא ניתן עתה במסגרת ערעור להעלות טענות מטענות שונות לגבי הבנתו את תנאי הסדר הטיעון או באשר לתפקוד עורך הדין שמונה לו, ללא בסיס ראיתי כלשהו.

בנסיבות הללו, לא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בפסק דינו ואני דוחה את הערעור.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ח, 18 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

3